לפני שלמדתי בקורס האילוף של מרכז אופק, ידעתי שיש פודל, לברדור, רועה-גרמני ואת הכלבה הכנענית שלי, שבגלל אופיה המאתגר רציתי בכלל ללמוד אילוף. עכשיו, אחרי כמעט תשעה חודשי לימודים, אני יודע שיש גם טרוורן-בלגי, בישון-פריזה, בורזוי ואת המפלץ התורכי שנקרא קנגל. אבל, יותר מזה, פגשתי קבוצת אנשים – מדריכים וסטודנטים – שאוהבים כלבים לפחות כמוני, ויחד איתם ובעזרתם נעשיתי מאלף. הידע הנרחב, הנסיון וכישורי ההוראה , הליווי האישי (באמת אישי, לא כמו הבנק) והתומך של עמרי, תנאי הלימוד הנוחים, היסודיות, המחוייבות – גרמו לי, לחכות לשיעורי האילוף בקוצר רוח, ולהתייחס אליהם כאל זמן-האיכות הכי טוב שלי כל שבוע. אם לא הבנתם עד עכשיו – אני ממליץ בחום לכל מי שמרגיש שכלבים מחזיקים את אחד המפתחות לאנושיות שבנו. ולסיום, הכנענית שלי למדה את חמש הפקודות הבסיסיות, ויכול להיות שבקרוב היא תכיר בי כמנהיג הלהקה. הגשתי לה טפסים, ואני ממתין בסבלנות.