הטמפרטורות עולות ואיתן מגיעות הסכנות הייחודיות לתקופה זו .

חשוב לשים דגש לדברים הבאים :

וויסות חום:

לכלבים כפי שחלק מכם יודעים אין מנגנון הזעה שעוזר להם לקרר את גופם .

הם משתמשים בטכניקה שנקראת "הלחתה".

מה זה אומר?הם בעצם פותחים את הפה ומוציאים את הלשון וכך מקררים את גופם.

טכניקה זו הרבה פחות יעילה מהזעה ולכן קשה להם יותר לווסת את חום הגוף.

הליכה בטיולים:

הדבר הראשון שאנחנו צריכים לחשוב עליו זה שהאספלט והמדרכה לוהטים בשמש ולאורך השעות החמות החום מצטבר עד שהשמש יורדת .

לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בפוסטים תמימים של כפות מתוקות שקיבלו כוויה מחוסר מודעות של הבעלים.

אז קודם כל חשוב לשים לב לשעה שבה יוצאים לטייל.. עדיפות לשעות הבוקר המוקדמות והצהריים המאוחרים כשהשמש לא בשיא שלה.

דבר שני לפני כל יציאה לטיול חובה על הבעלים להניח את כף היד על המדרכה/הכביש למשך לפחות חמש שניות.

זה יאפשר לכם להרגיש ולדעת בוודאות אם הכלב יהיה מסוגל לצאת לטיול.

קחו בחשבון, אם אתם לא יכולים להשאיר את היד גם הכלבים לא יכולים ללכת ברגליים חשופות הם עלולים לקבל כוויות קשות.

טפילים:

בימים החמים הפרעושים והקרציות באים עם החברים שלהם ועושים מסיבות גדולות על החברים הטובים שלנו …הם יכולים לגרום לבעיות עור ולמחלות אשר במקרים קיצוניים עלולים לגרום למוות .

מחלות אשר עלולות להתפתח:

קדחת קרציות, קדחת הבהרות, מחלת הליים, נגיף הפווסאן, טולרמיה,

שימו לב ניתן לרכוש אצל הוטרינר המטפל תכשירים ומוצרים שונים להגנה על הכלבים שלנו.

עקיצות דבורים:

רוב הכלבים שלנו יתעניינו בייצור המעופף "והמוזר" ..

חלקם אפילו ינסו לתפוס אותן עם הפה תוך כדי משחק

בכל מקרה של עציקה – יש להגיע בדחיפות לוטרינר המטפל.

מחסום פה:

בהמשך לתחילת הפוסט שימו לב שמחסומי פה מסוימים עלולים למנוע "הלחתה" ובכך מקשים על הכלב לקרר את גופו.

תספורת:

לא מומלץ לגלח את הכלבים מהסיבה שהפרווה מבודדת אותם מחום וקור.

לרובנו עוברת בראש המחשבה "חם להם, הם צריכים להסתפר"

גלאח זה לא הפיתרון! להפך, אתם חושפים את גופם של חבריכם לסכנת כוויות מהשמש. במקרים של הרבה פרווה מומלץ לבצע דילול מסרקים ולא לגלח בשום פנים ואופן!

מלענים:

מלען הוא זיף ארוך יחסית היוצא מהמוץ בחלק מהשיבולים, אני מתייחסים גם למקרי חדירה של שיבולים שלמות או חלק מהן.

בשל צורתו, המלען או השיבולת יכול להתקדם אך ורק בכיוון אחד-קדימה, ולכן עלול להיתקע.

ברוב המקרים המלען יחדור דרך איברי הנשימה – הפה/האף ומשם להתקדם לריאות לבית החזה ואפילו מתחת לעור הסימנים הפזיולוגים המעידים על חדירה של מלען הם שיעולים, התעטשויות מרובות ובהמשך אפילו חום.

חשיבות הזמן במקרים אלה היא קריטית והמלען חייב לצאת מהגוף במהירות האפשרית.

ככל שמחכים יותר המלען נכנס עמוק לגוף וכך קשה יותר ומסובך למצוא אותו.

במידה והכלב חזר לאחרונה מטיול בשדה ומראה סימנים אלו. חשוב לגשת לוטרינר המטפל בדחיפות.

שיהיה לכולנו קיץ חמים ונעים

ושיעבור עלינו עם הרבה קוביות קרח בקערת המים ?

באהבה ..

תומאס , אילוף וטיפול התנהגותי