כלב שירות פוסט טראומה מרכז אופק

שיטת האימון של כלבי שירות

תהליך ההכשרה של כלב שירות אורך בממוצע כשנה וחצי.
בתקופת הזמן הזו, הכלב צריך לבנות אמון עם הנוהג שלו, ללמוד משימות ספציפיות שיכולות להקל על הנגישות של הנוהג, ובעיקר, לעבור הכשרה להתנהלות במרחב הציבורי שלא מתיר כניסה של כלבי מחמד.
חלק חשוב מתהליך האימון, הוא לתת לכלב בטחון ולאפשר לו להגיע לבחירות באופן עצמאי. מאחר ואנחנו מצפים מהכלב לתפקד לפני או בזמן התקפים, או לחילופין, להתריע על גורם חיצוני מבלי שקיבלו פקודה לכך, כלב שירות חייב לדעת לחשוב, ולסמוך על הבחירות שהוא עושה.

בשונה מתחומי אילוף אחרים, כלב שירות לא אמור ללמוד לציית בצורה עיוורת.
המשמעת של כלב השירות היא לא "משמעת ברזל".
המטרה היא לתת לכלב בטחון לבחור איך להתנהג בכל רגע נתון.
מאחר והעבודה של כלב השירות לא מוגבלת בזמן או במקום, הוא צריך להיות מסוגל להיכנס ולצאת מאווירה של עבודה באופן ספונטני.
ניתן לסייע לכלב ללמוד את ההבדלים בזמנים, לפי השימוש בווסט. רוב כלבי השירות יודעים שכשהם לובשים ווסט, הם במצב של עבודה, וכשהם ללא הווסט, הם כלבי מחמד.
הבעיה היא שלפעמים הכלב יצטרך לפעול ולעבוד גם כשבאופן רשמי הוא לא בתפקיד (אם למשל הנוהג מקבל התקף בבית, או בזמן טיול לפריקת אנרגיה של הכלב). לכן, אנחנו צריכים לאפשר לכלב לטעות, ולא לגרום לסטרס כאשר הוא טועה. כדי ליצור מצב שבו הכלב סומך על עצמו ופועל מתוך חיברות ולא מתוך סטרס, אנחנו לא יכולים להעניש את הכלב בצורה אברסיבית (שגורמת לכאב או לסטרס).

שיטת האימון שאנחנו משתמשים בה באימון כלבי שירות היא שיטה הומאנית הנקראת R+. השיטה מבוססת על חיזוקים חיוביים ונמנעת מענישה פיזית או כזו אשר גורמת לסטרס, אך בשונה משיטת הפורס פרי, היא כן משלבת ענישה מידתית.
הגישה דוגלת בחיזוק ברגעים הנכונים, ועל המאמן להיות מאוד מדויק בעבודה עם הכלבים. דוגמאות ל"ענישה" ברוח השיטה כוללים הורדת הכלב ל"ארצה" עד שהוא מראה סימן הירגעות (פיהוק, ליקוק שפתיים, התנערות), הפסקת האימון באמצע, או עבודה מקבילית עם כלב נוסף.

ברמה המחקרית, שיטת האילוף R+ היא הנתמכת ביותר, לפי מחקרים התנהגותיים ופיזיולוגיים שנעשו בכלבים שאומנו בשיטות השונות. הגישה דוגלת בסוגי למידה נוספים, מעבר להתניות אופרנטיות, כמו תהליכי מלמעלה – למטה, למידה אסוציאטיבית ולמידת חיקוי. רווחת הכלב נמצאת במרכז תהליך האימון, ועל המאלף להפעיל גמישות ויצירתיות כדי להתגבר על מכשולים בתהליך האימון.

חשוב להזכיר שתפקידו של מאלף כלבי שירות הוא לא רק לאמן את הכלב לשירות, אלא גם לטפל בכל בעיה התנהגותית נוספת שהכלב עשוי להציג, הן במהלך האימונים והן בשלב מאוחר יותר בחיים.
כמאמני כלבי שירות, אנחנו תומכים בכלב ברמה ההתנהגותית לאורך כל שלבי החיים: החל משלב הגורות והגמילה, ועד לבעיות התנהגותיות אשר יכולות לעלות בהמשך. שיטת R+ מאפשרת לנו לתת מענה הולם לכל אחד מהשלבים הללו.

עוד ייתרון של השיטה בעבודה מול כלבי שירות, הוא שהלמידה הופכת לחווייתית, ולכן מאפשרת לנו לתת לכלב כלים לסייע לנוהג שלו בצורה נעימה. כלב שירות שאומן בשיטת R+, יחוש את המצוקה של הנוהג, ובמקום להילחץ, ידע איך נכון לפעול כדי לסייע במצב. הכלבים, אשר מגיבים באחד מהכלים שלימדנו אותם, מרגישים שהם מצליחים לסייע לנוהג שלהם.
מאת- דנה וילקר, ראש תחום הכשרת מאמני כלבי שירות וסיוע רפואי במרכז אופק.

כלב טיפולי כלב שירות מרכז אופק

כלב טיפולי או כלב שירות?

כלב טיפולי או כלב שירות? מצאו את ההבדלים
כלבים טיפוליים וכלבי שירות הם כלבי עבודה שתפקידם לסייע לאנשים עם קשיים שונים.
למרות הדמיון הראשוני, עבודתם של כלבי שירות שונה בתכלית מעבודתם של כלבים טיפוליים.

כלב שירות הוא כלב אשר מוצמד לאדם עם מוגבלות, ומסייע לו במשימות יומיומיות.
כלבי שירות עוברים הכשרה ממושכת של שנה וחצי בממוצע, הכוללת לימוד משימות לעזרה לאדם עם המוגבלות,
חשיפה ועבודה במרחב הציבורי, ובניית קשר הדדי בין האדם עם המוגבלות לכלב, כך שבסיום התהליך
הם יוגדרו יחדיו כ"צוות שירות".
כלב השירות עובד יחד עם אדם אחד בלבד, והאדם עבורו הכלב עובר הכשרה הוא בהכרח אדם עם מוגבלות, כפי שמוגדר בתוספת השביעית לתיקון חוק כלבי נחייה, 2022.

כלבי שירות לומדים לבצע משימות קונקרטיות, כמו למשל להתריע לפני התקף, להגיב להתקף בהבאת
תרופות, קריאה לעזרה או אפילו שימוש בטלפון מיוחד כדי לקרוא לאמבולנס, להזהיר מפני סכנות
בריאותיות ועוד.
ישנם כלבי שירות מסוגים שונים, והסוג המוכר ביותר במדינת ישראל הוא כלב הנחייה.
מבחינה חוקית, כלב שירות נחשב לאביזר רפואי, והכניסה שלו למקומות ציבוריים מוגנת בחוק. כמו כלב
נחייה, גם סוגים אחרים של כלבי שירות מלווים את הנוהג שלהם לכל מקום.
ההכשרה האינטנסיבית שהם עוברים מאפשרת להם לתפקד תחת לחץ, להכיר מקומות ציבוריים שונים
ולפעול בגמישות ואחריות.

כלבים טיפוליים, בשונה מכלבי שירות, עובדים עם מגוון שלם של אוכלוסיות, עם צרכים פיזים, רגשיים, נפשיים וכו.. לצורך הפגת מתחים וכאב, חיזוק מיומנויות שונות ועוד.
הכלבים עובדים בצמוד למדריך כלבנות טיפולית שהוא בעל הכלב.
הצוות – הכלב והנוהג, עוברים הכשרה ייעודית מקצועית יחדיו, לסייע לאנשים שונים מאוכלוסיות שונות בהפגת מתחים וכאבים.
בכלב טיפולי פוטנציאלי נחפש לראות סוציאליות, יצריות ויציבות. נהנים לעבוד עם מגוון של אנשים ולנהוג בהם בסבלנות. לדוגמה, הכלב "שיבא" של בית החולים שיבא, הוא כלב טיפולי המסתובב בין רופאים ומחלקות, בעבודה עם החולים והצוות הרפואי.
כתבה דנה וילקר.

סקרנים לשמוע עוד?
מעוניינים להצטרף לאחד ממסלולי הלימוד כלבנות טיפולית או עלבי שירות וסיוע רפואי?

 

 

כלב שירות מרכז אופק

סוגים שונים של כלבי שירות

סוגי כלבי שירות

סוגי השירות של כלבי שירות נחלקים לכמה קטגוריות:

כלבי נחייה
כלבי השירות מהסוג הכי מוכר בארץ, תפקידם של כלבי הנחייה הוא להנחות אדם עיוור.
הכלב לומד להוביל את הנוהג במסלולים קבועים, וגם במקומות לא מוכרים.
תהליך האימון כולל לימוד הכלב להוביל בביטחון בלי למשוך חזק מדי, לעצור לפני מכשולים,
לעקוף מכשולים, לחצות את הכביש בבטחה, לנווט במרחב וכו'.

כלבי שמע –
תפקידם ללוות אדם חירש ולהתריע על רעשים מסביבו. הכלב לומד להגיב לדפיקה בדלת,
שריקה של הקומקום, צלצולי טלפון – וגם לרעשים שמעידים על סכנה מתקרבת, כמו מכונית שנוסעת
מהר בכביש, למשל.
כלבי שמע הם לרוב כלבים קטנים ונמרצים, שמתריעים על רעשים בקפיצה.

כלבי התראה –
כלבים שתפקידם לסמן לנוהג שלהם כאשר הוא נמצא בסכנה רפואית.
למשל, כלב התראה של אדם חולה לב, ידע להגיב ולסמן לבעליו שלחץ הדם שלו עולה או יורד, שהדופק שלו מתגבר, וכו'.
כלב התראה של חולה סכרת, ידע לסמן לבעליו כאשר רמות הסוכר בגוף עולות או צונחות משמעותית.

כלבי תגובה
כלבים שתפקידם להגיב למקרה חירום רפואי. לדוגמה, כלב שירות לאדם עם אפילפסיה
ידע להביא כרית ולשים אותה מתחת לראש של בעליו בעת התקף, ולהתיישב עליו כדי לקרקע אותו.

כלבי שירות פסיכיאטרים –
מותאמים בעיקר לחולי פוסט טראומה והפרעת פאניקה, אך משמשים גם לאנשים עם הפרעות מצב רוח, דיכאון או חרדה. לרוב כלבי שירות פסיכיאטרים נכנסים לשתי הקבוצות:
כלבי התראה וכלבי תגובה, ויודעים לסמן לאדם לפני שהוא נכנס להתקף חרדה, אך גם להגיב במקרה
שהתקף כזה מתחיל.

כלבי אוטיזם –
כלבי שירות לאוטיסטים. תפקידם הוא לסייע לאדם מבחינה חברתית, לתווך התנהגויות שקשורות לגרייה עצמית, ולסייע במקרים של הצפה חושית.
לרוב, כלבי אוטיזם לומדים גם משימות של כלבים מהקבוצות האחרות:
לסייע במקרים של חרדה, לתת עזרה פיזית, ולעיתים גם להתריע על רעשים או להוביל את האדם למקום מסוים.

כלבי מוביליטי –
כלבי שירות אשר תפקידם לסייע לאדם עם מגבלה פיזית. הכלבים לומדים מספר רב של
משימות, ביניהן משיכה והובלה של כסא גלגלים, תמיכה באדם צולע או אדם עם סחרחורת, סחיבה של
שקיות וחפצים, עזרה בהלבשה, פתיחת דלתות, אורות ומגירות, עזרה בעשיית כביסה וכו'. הכלבים האלו
הם כלבים גדולים וכבדים, עם יכולת גופנית גבוהה.


מאת דנה וילקר, ראש תחום קורסי הכשרת כלבי שירות וסיוע רפואי במרכז אופק.
רוצה לשמוע פרטים אודות קורס כלבי שירות וסיוע רפואי?
לחצו כאן או השאירו פרטים

סופרוויז'ן למדריכי כלבנות טיפולית

חשיבותה של הדרכה (סופרוויז'ן) לעוסקים בכלבנות טיפולית

חשיבותה של הדרכה (סופרוויז'ן) לעוסקים בכלבנות טיפולית

מפגשי הדרכה (סופרוויז'ן) דומים בהיבטים מסוימים למפגשים טיפוליים, אך הם נבדלים בכך שהנושאים העולים בהם ממוקדים בהתנסות ובחוויות של איש המקצוע במהלך העבודה המעשית.

חשיבותם של מפגשים אלו היא היכולת לעבד את החוויות והרגשות שחווים אנשי המקצוע, כך שיוכלו להציע מענה טוב יותר לאוכלוסיות איתן הם עובדים.

ישנן גישות שונות לביצוע הדרכה, אך המרכזית והמקובלת בהן גורסת שעל המדריך להוות מודל למודרך, ועל המפגשים להוות מודל לדרך בה יש לנהל את המפגש עם האוכלוסיות קרי -המפגש הטיפולי. כלומר, ההדרכה מהווה מעין דגם לדרך בה יש לנהל את המפגש הטיפולי בשטח.

כאשר מדובר במדריכי כלבנות טיפולית, בשונה מאנשי מקצוע בענפים טיפוליים אחרים, יש להביא בחשבון בעת ההדרכה מורכבות נוספת – זו הנובעת מהיחסים עם בעל החיים – הכלב.
מורכבות זו נובעת מהצורך לחלק את תשומת הלב בין המשתתפים (המטופלים) ובין בעל החיים – הכלב, אשר מגיב לעיתים לסיטואציות באופן שדורש ויסות משאבים רגשיים לכיוונו.
מורכבות זו, דורשת ממי שמעביר מפגשי הדרכה לעוסקים בתחום לתת מקום ליחסים אלה בתוך הטיפול תוך למידת הקושי שהיא מייצרת.

בבואנו לנתח את המורכבות שבתהליך ההדרכה, ניתן להיעזר בדוגמאות מתחומי טיפול אחרים כמו למשל תחום הריפוי בעיסוק.

בחוברת שערכה לסטודנטים בריפוי בעיסוק מסווגת אלישבע שטאל את קשיי לשלוש קטגוריות עיקריות:

  1. האיכויות האישיות של מעביר הפעילות: בסעיף זה נכללת המודעות העצמית של המודרך, הרגשת המסוגלות, והתמודדות עם תחושות החרדה העולות במהלך תקופת ההכשרה.
  2. מפגש מעביר הפעילות עם האוכלוסייה: בסעיף זה מתמודד הכלבן טיפולי עם דעות קדומות על האוכלוסיות יעד, התמודדות עם מצבים לא צפויים וגבולות אל מול המטופלים.
  3. התייחסות למקצוע ולמקום ההכשרה: בסעיף האחרון עולים הקשיים של הכלבן טיפולי אל מול ההזדהות עם המקצוע הגבולות מול המערכת והמדריך ולסיום הקושי עם האינטנסיביות המובנית בתקופת ההכשרה.

כיצד מתבצע תהליך ההדרכה?

במפגשי ההדרכה אנו שואפים לכך שהמדריך ידע לזהות את הקושי הספציפי של כל אחד מהמשתתפים בדרך להנחיה אישית לכל כלבן טיפולי.
כך, ידע למקד את ההדרכה בנקודה ספציפית מתאימה לכל משתתף. במשולש הטיפולי על המדריך גם לזהות את היכולת של המודרך לשלב בין מרכיבי המשולש הטיפולי: הוא עצמו, המטופלים ובעלי החיים.

לאחר שהמדריך ממפה את סוג המודרך ואת קשייו מתחיל שלב הקשר להיות חלק חשוב מיכולתו להעביר תכנים קריטיים למודרך מחקרים חקרו את הדרכים בהם מדריך ומודרך יוצרים בניהם מרחב הדרכה ואת המרכיבים היוצרים מרחב זה.
במשך שנים נתפס מרחב זה כמפגש שנועד לעבד תהליכים טיפוליים שחווה המודרך, לעזור לו לגבש את עצמו כמטפל, ולבנות את התנאים הטובים ביותר לצמיחה מקצועית.
אלה שכיום ברור שללא הקשבה פעילה דיאלוג אמיתי ונוגע בין המדריך למודרך וללא מפגש אותנטי ביניהם קשר ההדרכה לא יתפתח להיות גורם משמעותי בצמיחתו של המודרך.
על המדריך להגיע עם כישורים טיפוליים כגון תמיכה רגשית, הבנה פסיכולוגית והזדהות. והכל בשביל שההדרכה תוכל לעבד תהליכי טיפול גם אצל המשתתפים.

בעבר נתפסה הסמכות של המדריך כנובעת מידע שנחשב אובייקטיבי וחיצוני, ההדרכה נחשבה כסיוע למודרכים להיחלץ ממחסומים שמונעים מהם להבין את המטופל  (Crowell,2007;Gee,1996;Hanoch,2006) ,
כיום התפיסות של ההדרכה עברו מהפך המדריכים אומנם מחזיקים בידע התיאורטי מחקרי וקליני רב, אולם למודרכים יש ידע חוויתי וידע זה לא פחות חשוב מזה שבידי המדריכים.

תרומתו של המדריך היא ביכולתו לספק התבוננות חיצונית, רפלקטיבית ומארגנת, אך יש לזכור שהוא נושא הטיות סובייקטיביות אישיות משלו והאירועים יכולים להיות מוצגים רק בצורה ראשונית כבסיס למשא ומתן עם המודרך, תוך הבנה שהידע שבידי המדריך הוא רק סוג אחד של ידע, דבר שמביא ללמידה משותפת (Frawley-O'Dea&Sarnat,2001) .
כיום כבר ברור שהמדריך אינו יכול להסתמך רק על הכשרתו ועל הידע בלבד, עליו להסתמך במידה רבה על יכולתו להשתתף בצורה רגשית ואותנטית באינטראקציה עם המודרך. (Frawley-O'Dea&Sarnat,2001) ומכאן הדמיון בין תהליך טיפולי ובין תהליך של הדרכת מטפלים.

הדרכה נכונה נשענת על 4 יסודות:
הקשבה פעילה
הנחייה
הכוונה
והדרכה
המדריך אחראי על חינוך הכלבן טיפולי כאיש מקצוע ולתפקודו כמטפל.
עליו להרחיב ולהעצים את יכולות המשתתפים בהדרכה, לעודד אותם ליישם את העקרונות אשר למדו ולתמוך בצמיחתם האישית (Youngstorm, 2004; Bagatell, et al. ,2013)
כדי לעשות כן, על המדריך לשדר אמינות, רגישות, והבנה לצרכיהם הלימודיים של המשתתפים, וכן לתמוך בהתפתחות האישית של המשתתפים כך שיוכלו להסתגל למקום ביתר קלות ולסמוך על יכולותיהם. (Kirke, Layton & Sim, 2007)

 

תהליך ההכשרה בקורס כלבנות טיפולית במרכז אופק כולל בתוכו התנסות נרחבת בעבודה עם אוכלוסיות שונות.

התנסות זו, מגיעה בליווי מפגשי הדרכה המועברים לסטודנטים ע"י אנשי מקצוע בכירים בתחום כמקובל בעבודה טיפולית.
בכדי ליעל ולהנגיש את ההכשרה, על המדריך להתאים את יכולותיו הבינאישיות לידע המקצועי ולכן עליו את אופן התייחסותו לכל מודרך.
משימת המדריך היא לנווט בין ארבעת יסודות ההדרכה ולהפעיל מיומנויות למידה מותאמות ליכולותיו בהתאם לפרופיל הכלבן טיפולי ומידת בשלותו. הכלבן טיפולי צריך לחקור, להיחשף ולהתנסות בעבודה בשטח ולחזור ל"חוף מבטחים" במסגרת ההדרכה.

לסיכום,
התאמתו של המדריך למודרך חשובה וקריטית להמשך דרכו של הכלבן טיפולי כמטפל עצמאי.
על המדריך להבין את הכלבן טיפולי שעומד מולו, לסווג את הקשיים של הכלבן הטיפולי, ולדעת לתת מענה הולם לכל קושי.
לקשר בין המדריך למודרך ישנו משקל רב באיכות ההדרכה. על המדריך להביא עימו ארגז כלים טיפולי שיעזור לעיבוד תהליכים רגשיים, ויבנה את הדיאלוג בין המדריך למודרך.
המדריך צריך להבין שסמכותו נגזרת מהניסיון שלו ואופיו ותוך כדי כך אין לבטל את הסובייקטיביות של המודרך שמגיע לעיתים קרובות עם ידע וניסיון מתחומים מקבילים.
לפיכך היצמדות לארבעת היסודות של ההדרכה תהווה שדרה שתעזור למדריך להפוך למשמעותי בשביל הכלבן טיפולי.

כתב – טל ברודר.
פסיכותרפיסט מבוגרים מטפל בשילוב בעלי חיים בילדים ונוער.
טל ברודר בוגר מכון אדלר לפסיכותרפיה וסמינר הקיבוצים לחינוך שיקום וטיפול בעזרת בעלי חיים.
מלווה סטודנטים לכלבנות טיפולית בשלב התנסות מעשית במרכז אופק .
בעל קליניקה פרטית בנס ציונה.


לפרטים אודות סופרוויז'ן למדריכי כלבנות טיפולית לחצו כאן

 


מקורות

Aron, L. (2003). Clinical outbursts and theoretical breakthroughs. Psychoanalytic Dialogues, 13, 273-287.

Atwood, G. E. & Stolorow, R. D. (1993), Faces in a cloud: Intersubjectivity in personality theory. Northvale, NJ: Aronson.

Atwood, G.E., & Stolorow, R.D. (1997). Defects in the self: Liberating concept or imprisoning metaphor? Psychoanalytic Dialogues, 7, 517-522.

Bagatell.N., Lawrence,J., Schwartz, M., &Vuernick, W. (2013). Occupational Therapy student experiences and Tranformations during fieldwork in mental health settings. Occupational Therapy in mental health, 29(2), 181-196.

Bromberg, P.M. (2012). Stumbling along and hanging in: If this be technique, make the most of it! Psychoanalytic Inquiry, 32, 3-17.

Coburn, W.J. (2002). A world of systems: The role of systemic patterns of experience in the therapeutic process. Psychoanalytic Inquiry, 22, 655-677.

Crowell, M.G. (2007). Some Thoughts on the countertransference resistance of the psychoanalytic supervisor. Modern Psychoanalysis, 32, 1-10.

Frawley-O’Dea, M. G., & Sarnat, J. E. (2001). The supervisory relationship: A contemporary psychodynamic approach. New York: Guilford Press

Gee, H. (1996). Developing insight through supervision. Journal of  Analytical Psychology, 41:529-552.

Green, A. (2004). Thirdness and psychoanalytic concepts. Psychoanalytic Quarterly, 73, 9-135.

Hanoch, E. (2006). The loudness of the unspoken: Candidates' anxiety in supervision. Psychoanalytic Perspectives, 3, 127-146.

Hirsch, I. (2002). Interpersonal psychoanalysis' radical façade. Journal of the American Academy of Psychodynamic Psychiatry, 30, 595-603.

Kirke, P ., Layton, N., & Sim, J. (2007). Informing fieldwork design: Key elements to quality in fieldwork education for undergraduate occupational therapy students. Australian occupational therapy Journal, 54(s1), S13-S22.

Stern, D. N. (1985), The interpersonal world of the infant. New York: Basic Books.

 

קורס כלבנות טיפולית

5 דברים שכדאי לדעת על לימודי כלבנות טיפולית

מהם 5 גורמים שיהפכו את תהליך ההכשרה שלכם לטוב יותר בלימודי כלבנות טיפולית?

ככל שעולים המודעות והביקוש לטיפול בעזרת כלבים, המוכר יותר בשם כלבנות טיפולית, כך אנו נדרשים לבחון את עצמנו שוב ושוב ולשאול – מהם הכלים וטכניקות העבודה החשובים ביותר שנוכל להעניק לסטודנטים, וכיצד נעניק להם את אותם כלים?

מכיוון שאני עוסק בהכשרת מדריכי כלבנות טיפולית מאז שנת 2008 (בחרתי לקרוא למקצוע כלבנות טיפולית בגלל המאפיינים הדומים למקצוע רכיבה טיפולית), ומכיוון שעברו בהכשרתי כבר מאות בוגרים, יש לי הזכות לשמוע מאותם בוגרים מהם הדברים שהשפיעו על תהליך ההכשרה שלהם ותרמו להם בשוק העבודה.

לאור שיחות רבות שקיימנו עם בוגרים איתם אנחנו בקשר גם הרבה אחרי סיום לימודי כלבנות טיפולית, אלו הנקודות שבהן אנו רואים שהכי חשוב להשקיע בשלבי ההכשרה:

 

  1. קורס אילוף כלבים – רבים מהפונים אלינו רואים את עצמם בחזונם כמטפלים ולא כמאלפים. אז למה בעצם חשוב כל כך לעבור גם קורס אילוף? ובכן, כלבן טיפולי הוא קודם כל כלבן! קורס אילוף מקיף טרם תחילת שלב הכשרת כלב טיפולי, יאפשר לכם להכשיר את הכלבים איתם תעבדו בטיפול, לנהל סיטואציות מורכבות מבחינה כלבנית תוך כדי העבודה, ובהמשך אף ללוות משפחות להן ילדים בעלי צרכים מיוחדים באילוף הכלב הביתי.

מכאן שקורס אילוף המכיל התנסות מעשית נרחבת עם כלבים שונים ומגוונים מכין אותך בצורה הטובה ביותר להכשרת כלב טיפולי ולמקצוע כלבנות טיפולית.

  1. התנסות מעשית בכלבייה לימודיתאת קורס אילוף כלבים חשוב לעבור תוך תרגול עם מספר גדול של כלבים. בעוד שחלק מבתי הספר מסתמכים בעיקר על כלביהם של התלמידים, שהם כלבי בית בעלי אילוף בסיסי כזה או אחר עוד לפני הקורס, אנחנו מאמינים שאת הכלבים לקורס יש לבחור על פי השלב בקורס ועל פי התקדמות שלכם כדי לאפשר לכם לצאת לשטח מוכנים בצורה הטובה ביותר. קיום החלק המעשי של הקורס בכלבייה, לאורך הקורס כולו, מאפשר לנו לבחור עבורכם כלבים מגזעים שונים, גילאים,ובעלי יצרים שונים, לתת לכם להתנסות במקרים שונים, מגוונים ואף מורכבים, בכדי להביא את יכולותיכם ככלבנים לרמה אחרת.

גם לכלב האישי שלכם יש מקום בתהליך ההכשרה, אך אנו מאמינים שאת עיקר העבודה אתו תוכלו ליישם בבית, על בסיס מה שלמדתם בקורס. את עיקר העבודה בקורס תעשו עם כלבי עמותות, כשעל הדרך, תעזרו לאותם כלבים למצוא בית חם לחיים.

  1. הכשרת כלב טיפולי אישי במהלך לימודי כלבנות טיפולית – כלב טיפולי הינו כלב עבודה – כזה שיש לו תפקיד בחיים, ושרמת האימון שלו משפיעה על יכולת הפרנסה שלכם. אז איך מכשירים כלב תרפיה? בעולם המקצועי יש תמימות דעים – הכשרה של כלב טיפולי היא תהליך ארוך, שאורך לפחות כשנה, אשר הצלחתו תלויה הרבה בבחירת כלב עם יצרים מתאימים לעבודה. לכן אנו מאמינים שיש להגיע לתהליך אחרי שכבר רכשתם ידע וניסיון בעבודה עם כלבים, ובליווי צמוד בתהליך בחירת הכלב והכשרתו. השלבים הקריטים בחייו של כלב הינם בשלב הגורות לכן חשוב להתחיל מייד בגיל צעיר – 8 שבועות לערך.
  2. סטאז- התנסות מעשית מודרכת ומלווה בטיפול במהלך קורס כלבנות טיפולית– חלק נכבד מתהליך ההכשרה שתיארתי, עבודה טיפולית אמיתית עם כלבכם הטיפולי האישי בזמן הלימודים הן פרטני והן קבוצתי. העבודה המעשית עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים מתבצעת בליווי מלא של הצוות, עם מטופלים "אמיתיים" כלומר כאלה שמבחינתם אתם המטפלים. חשוב לי להדגיש שאנחנו לא רק מצרפים אתכם לטיפולים שלנו, אלא גם נותנים לכם מטופלים שלכם בליווי מלא עוד תוך כדי הלימודים.
  3. לימודים עיוניים טיפוליים מעמיקים ומקיפים – במשך שנה בה תוכשרו ככלבנים טיפוליים (זאת אחרי שסיימתם את קורס האילוף), נעניק לכם ידע טיפולי עשיר הכולל כלים רבים מגישות טיפוליות שונות, הכרות עם אוכלוסיות שונות, והעמקה רבה בתהליכים האישיים שכל אחד מכם עובר במהלך ההכשרה וההתנסות בעבודה עם מטופלים. המרצים שלנו הם מטפלים בעלי השכלה שהולכת הרבה מעבר לכלבנות הטיפולית – פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק,פזיוטרפיסטים, מטפלים בעזרת בעלי חיים ועוד. למעשה – רוב המרצים שלנו הם בעלי תואר שני טיפולי, וכולם עוסקים בטיפול בשגרה. בנוסף, זמינות לכם הרצאות רבות במאגר הידע המקוון שלנו שיאפשרו לכם להוסיף ולהעשיר את הידע שלכם בתחום.

    נקודת בונוס למחשבה- 
    התעודה של מרכז אופק מוכרת ע"י משרד החינוך לעבודה בבתי ספר תחת פרויקט תל"ן – מה שפותח בפניכם אפשרויות תעסוקה מקצועיות ומתגמלות רבות!

אם אתם עוד מתלבטים היכן ללמוד,

קחו את הנקודות האלה עצה לדרך.

מניסיוני אלו הדברים החשובים ביותר בהכשרת מדריך כלבנות טיפולית.

למידע אודות לימודי כלבנות טיפולית במרכז אופק לחצו כאן 

חמלה עצמית מודעת Mindfulness Self-Compassion מרכז אופק

חמלה עצמית מודעת

Mindfulness Self-Compassion

מהי חמלה עצמית מודעת?

מודעות לרגע לחוויה של אדם ללא שיפוט. במובן זה, המיינדפולנס הוא מצב ולא תכונה. למרות שזה עשוי להיות מקודם על ידי פרקטיקות או פעילויות מסוימות, כמו מדיטציה, זה לא שווה ערך אליו או שם נרדף.

כשאנחנו מדברים על מיינדפולנס, ישנם מספר מחשבות שעולות לראש. אנו יודעים שמדובר בבניית תחושת המודעות העצמית שלנו, יצירת קשר גדול יותר עם גופנו ורגשותינו, ונוכחות חזקה יותר בסביבות המיידיות שלנו.

אנו עשויים אפילו לדעת שמיינדפולנס יכול לעזור לנו לנהל מספר הפרעות נפשיות, כולל דיכאון וחרדה, ולעזור לנו להשיג תחושת רגיעה בחיי היומיום שלנו העמוסים לעיתים קרובות.

אבל מה הקשר של מיינדפולנס לחמלה עצמית?

לעתים קרובות אנו די טובים בהפגנת חמלה כלפי אחרים, אך לא כל כך כלפי העצמי. חמלה עצמית יכולה להיות תהליך מסובך להפליא לתרגול עצמי. היכן שמיינדפולנס יכול להרגיש כמו טיפול עצמי, לעתים קרובות ניתן לחבר חמלה עצמית עם תחושות של פינוק עצמי (Rockman, 2016).

חמלה עצמית (Mindful Self-חמלה) היא תהליך שילוב המיומנויות שפותחו באמצעות מיינדפולנס עם התרגול הרגשי של חמלה עצמית. בעוד שבמבט ראשון השניים עשויים להראות מתואמים מאוד, יש לבצע הבחנה. כדי להבין באמת כיצד השניים עובדים יחד, טוב שתהיה הגדרה לכל מושג.

מה זה חמלה עצמית?

להיות בחמלה כלפי עצמך זה ממש לא שונה מאשר חמלה כלפי אחרים. חשוב על איך מרגישה חווית החמלה. ראשית, בכדי להיות בחמלה לאחרים עליכם לשים לב שהם סובלים. אם אתם מתעלמים מאותו אדם חסר בית ברחוב, אתם לא יכולים לחוש חמלה עד כמה קשים החיים שלו או שלה. שנית, חמלה כוללת תחושת התרגשות מסבלם של אחרים כך שלבך מגיב לכאב שלהם (המילה חמלה פירושה פשוטו כמשמעו "לסבול עם"). כאשר זה קורה, אתם מרגישים חום, אכפתיות, ואת הרצון לעזור לאדם הסובל בדרך כלשהי. הכרת חמלה פירושה גם שאתם  מציעים הבנה וחסד לאחרים כאשר הם נכשלים או טועים, במקום לשפוט אותם בחומרה. לבסוף, כשאתם מרגישים חמלה לאחר (ולא רחמים בלבד) זה אומר שאתם  מבינים שסבל, כישלון וחוסר שלמות הם חלק מההוויה האנושית המשותפת.

לרובנו קל להפגין חמלה כלפי חבר או אדם אהוב כאשר הם חווים תקופה קשה בחיים. אבל כשאנחנו חווים קשיים בעצמנו, אנחנו פחות מסוגלים ליישם את אותה חמלה שהיינו מראים לאחרים על העצמי. לעתים קרובות אנו הופכים לביקורתיים ושופטים מדי, וחושבים מחשבות פנימיות הרסניות על מי שאנחנו ואיך שאנחנו מתנהגים.

חמלה עצמית כרוכה בתגובה באותה דרך תומכת והבנה שהייתם מגיבים לחבר טוב כאשר הוא מתקשה או נכשל.

במקום להתעלם רק מהכאב שלך עם מנטליות של "שפה עליונה ונוקשה", אתם מפסיקים לומר לעצמכם זה ממש קשה ברגע זה … איך אני יכול לנחם את עצמי ולטפל ברגע זה? במקום לשפוט את עצכם ללא רחמים ולבקר את עצמכם על חסרונות שונים. חמלה עצמית פירושה שאתם אוהבים ומבינים שכשאתם מתמודדים עם כישלונות אישיים – אחרי הכל, מי אמר שאי פעם הייתם אמורים להיות מושלמים? אתם עשויים לנסות לשנות בדרכים המאפשרות לכם להיות בריאים ומאושרים יותר, אך הדבר נעשה מכיוון שאכפת לכם מעצמכם, לא מכיוון שאתם חסרי ערך או לא מקובלים כמו שאתם. אולי הכי חשוב, חמלה כלפי עצמכם פירושה שאתם מכבדים ומקבלים את האנושיות שבכם. לא תמיד הדברים ילכו כמו שאתם רוצה. אתם תיתקלו בתסכולים, הפסדים יתרחשו, תבצעו טעויות, תראו את מגבלות שלכם, תתייסרו מהאידיאלים שלכם. זהו מצב האנושי, מציאות שמשותפת לכולנו. ככל שתפתחו את ליבכם למציאות זו במקום להילחם כל הזמן נגדה, כך תוכלו לחוש חמלה כלפי עצמכם וכלפי חבריכם בניסיון החיים.

חמלה עצמית כרוכה ביכולת לנחם ולהרגיע את עצמנו ולהניע את עצמנו בעידוד, כשאנחנו סובלים, נכשלים או מרגישים לא טובים. החמלה העצמית נלמדת בחלקה על ידי התחברות לחמלה המולדת שלנו לאחרים, והחמלה העצמית מסייעת גם לצמוח ולחזק את החמלה שלנו לאחרים.

אז, חמלה עצמית נוגעת בשיקוף כיצד תוכלו להפוך את מושג החמלה פנימה, לתמוך בהתפתחות הרגשית והקבלה שלכם.

בדרך כלל מיינדפולנס מחייב אותנו להיות מסוגלים לשים לב לכל חוויה או תחושה רגשית – חיובית, שלילית או ניטרלית – עם קבלה ומבלי לחבר קונסטרוקציות. החמלה העצמית בדרך כלל מוטמעת יותר בפיתוח הבנה וקבלה של חוויות או רגשות שליליים בלבד.

מיינדפולנס בתוך חמלה עצמית נוגע לשימוש במיינדפולנס באופן ממוקד יותר, כדי לתמוך בהתפתחות רגשית תוך התגברות על תחושות של סבל אישי (Germer, 2009).


מאת יוני יושע

ראש תחום טיפול רגשי במרכז אופק

למידע אודות קורס מיינדפולנס למטפלים לחצו כאן

כלבנות טיפולית מיינדפולנס מדיטציה

כוחות המדיטציה והמיינדפולנס לטיפול בגמילה מהתמכרויות

בתהליך גמילה מהתמכרויות, השגחה רפואית וטיפול פסיכולוגי חיוניים לשיקום והתאוששות, אך הם אינם הכלים היעילים היחידים שיש לאנשים כדי לעזור להילחם בהתמכרויות.

ישנם טיפולים אשר משלימים את הצורות המסורתיות המשמשות בגמילה. בין הטיפולים האלטרנטיביים הללו ניתן למצוא תוכנית לטיפול במדיטציית מיינדפולנס, טכניקה המשמשת במשך מאות שנים לקידום בריאות בכל תחומי החיים. שתי טכניקות אלה, אמנם דומות, בעלות דגשים מעט שונים אך הן יכולות גם הן לעבוד יחד, לעזור לאנשים לראות גישות חדשות למצבים מאתגרים ולקבל החלטות טובות יותר באותם רגעים.

מהי תוכנית לטיפול במדיטציה של מיינדפולנס?

מיינדפולנס מתייחס לטיפוח מודעות חדה יותר לרגשות, מחשבות וחוויות שיש לאנשים ברגע זה. כאשר אינדיבידואל מתרגל קשב, הוא מבחין אך גם מקבל את כל התצפיות שהוא עושה לגבי עצמו, ואת הרגע עצמו, ללא שיפוט. קבלה זו מסייעת לטפח חמלה רבה יותר לזולת, חמלה עצמית, שלווה פנימית ויחס של אי-תגובה שיכול לעזור לאנשים בהחלמה לשחרר את נטייתם לקחת חומרים כאשר הם מתמודדים עם מצב מפעיל.

כמו בכל תרגול, לוקח זמן ללמוד להיות מודע ומתרגל מיומן בתחום זה. היתרונות שווים את המאמץ, במיוחד למי שמחלים מהתמכרות מסמים. ניתן לתרגל את המיינדפולנס בכל פעם שצריך להתאושש מחדש להתארגן מחדש ברגע ולהקטין את הפחד והחרדה העלולים לדרבן את השימוש בסמים מחודש, וזו יכולה להיות טכניקה שימושית ביותר לתמיכה בטכניקות אחרות שנלמדו במהלך השיקום, מה שמגדיל את מספר האפשרויות. הם צריכים להשתמש בכדי למנוע הישנות.

מהי מדיטציה?

מדיטציה שימשה לקידום ריפוי ורווחה במשך מאות שנים. במהלך תוכנית לטיפול במדיטציה של מיינדפולנס, מטפלים מטפחים תחושה של רוגע פנימי על ידי מיקוד תשומת ליבם לאובייקט או מחשבה מסוימים. בדרך כלל, מתרגלי מדיטציה יושבים במקום נוח ושקט, אם כי מתרגלים יכולים גם לעשות מדיטציה יחד עם אחרים באותו מרחב או אפילו תוך כדי הליכה או נהיגה.

הרבגוניות של תרגול בריאות זה הופכת אותו לאידיאלי למתאוששים מכיוון שהם יכולים להשתמש בטכניקה כדי לאסוף את עצמם בכל מקום ובכל זמן שהם מתמודדים עם סיטואציה מאתגרת. עם זאת חשוב במיוחד – במיוחד למי שחשוב למדיטציה – לקבוע זמן ומקום ספציפיים לתרגול ההולך וגובר שלהם כדי לחזק את כישוריהם ולהיות בטוחים מספיק בכדי ליישם את הטכניקה כאשר הם זקוקים לה.

בעוד שמדיטציה נלמדת ומתורגלת על ידי מספר מסורות דתיות, היא אינה נוהגת דתית, ואינדיבידואלים אינם צריכים להיות או לאמץ מסורת אמונה מסוימת כדי לכלול מדיטציה בחייהם. תוכנית לטיפול במדיטציה של מיינדפולנס אכן מציעה יתרונות רוחניים, עם זאת, בכך שאנשים שמתאמנים באופן קבוע מרגישים רגועים יותר, מרוכזים, מחוברים ושמחים כתוצאה ממדיטציה, והם נהנים מקשרים משופרים ומספקים יותר שיכולים לשפר את כל תחומי חייהם.

כיצד טיפולי מיינדפולנס ומדיטציה עובדים יחד?

מיינדפולנס ומדיטציה עוזרים לאנשים להגביר את מודעותם למחשבותיהם ורגשותיהם, ומעניקים להם יכולת גדולה יותר להגיב למצבים ככל שהם מתעוררים ויותר הזדמנויות לקבל החלטות טובות יותר. באמצעות חיים ברגע ולא להיצמד לעבר או לדאוג לעתיד, אנשים יכולים לשחרר את ההרגלים שהם החזיקו זה מכבר, אשר קיימו את ההתמכרות שלהם ואת דפוסי החשיבה השלילית שיכולים להוות גורם נוסף להתעללות בסמים.

מהם היתרונות של טיפולי מיינדפולנס ומדיטציה במהלך השיקום?

אנשים המאובחנים עם דאגה אחת או יותר לבריאות הנפש יכולים להפיק יתרונות רבים מטיפולי קשב ומדיטציה.

תנאים שניתן לטפל בהם באמצעות טיפולים הוליסטיים אלה כוללים:

חֲרָדָה

דִכָּאוֹן

נדודי שינה

הפרעה טורדנית כפייתית

הפרעת דחק פוסט-טראומטית

מיינדפולנס ולמדיטציה יש מספר רב של יתרונות הכוללים:

התמקדות טובה יותר

מערכות יחסים מספקות יותר

שביעות רצון מהחיים הגברה

שיפור הזיכרון

מערכת חיסון חזקה יותר

שינה איכותית

מודעות עצמית רבה יותר

לחץ דם נמוך

 

האם טיפולי מיינדפולנס ומדיטציה יעילים בטיפול בשימוש בחומרים?

טיפולי מיינדפולנס ומדיטציה יעילים ביותר. הם נותנים לאנשים בדרכי התאוששות דרכים להימנע מהתנהגויות כפייתיות שיכולות לגרום להישנות. עדויות מדעיות תומכות ביתרונות הטיפולים הללו. מחקר אחד, למשל, שפורסם בכתב העת Substance Abuse בשנת 2018, מראה כי אנשים שטופלו במיינדפולנס הראו ירידה בשכיחות השימוש בחומרים בהשוואה לאנשים שעברו טיפול מסורתי ב- 12 שלבים. יתר על כן, כאשר אנשים בקבוצת המיינדפולנס עברו לטיפול בן 12 שלבים, שכיחות השימוש שלהם בחומרים עלתה. ישנן עדויות מדעיות ואנקדוטליות משמעותיות התומכות ביתרונות הטיפול במיינדפולנס ומדיטציה. במיוחד כאשר ניתן ללקוחות לצד פורמטי טיפול מסורתיים.


מאת יוני יושע

ראש תחום טיפול רגשי במרכז אופק

למידע אודות קורס מיינדפולנס למטפלים לחצו כאן

טיפול בעזרת כלבים מרכז אופק

טיפול בעזרת כלבים – ילדים על הרצף האוטיסטי

כשהייתי ילדה קטנה רציתי להיות גננת כמו ליזי הגננת שלי
כשגדלתי קצת, רציתי להיות כמו שרון המורה האהובה עלי
כשגדלתי קצת והגעתי לתיכון, פגשתי מקרוב די לראשונה – מבוגרים על הרצף האוטיסטי.

הם היו מגיעים כל בוקר מההוסטל שלהם לעבוד בגינת ירק שהייתה בתיכון שלי.
אני לא יודעת להסביר את התחושה… הייתי מרותקת מהם והסקרנות הציפה אותי.
לקח זמן אבל מצאתי את עצמי פונה אליהם, מדברת איתם, ואפילו מידי פעם מבלה איתם את ההפסקות שלי.

כשרציתי להפוך את ההתנדבות שלי לרשמית לא נתנו לי את האישור כי הייתה צעירה מידי, אבל המשכתי מידי פעם לבוא ולבקר בהפסקות.
אז כשגדלתי, והגעתי לשלב שאני כבר "גדולה" ויכולה לבחור מקצוע, היה לי ברור שאני הולכת לעבוד עם ילדים ואנשים על הרצף.

איך?

מסתבר שעם כלבים. לא היה לי שמץ של מושג איך כלבים קשורים לכל העולם הזה אבל ידעתי שזאת הדרך שלי.
בחלק הבא אני מקווה שאני אצליח להסביר לכם כמה שיותר על החיבור בין כלב לילד על הרצף האוטיסטי:

אני אתחיל ואגיד שכל ילד הוא שונה וכל ילד הוא עולם ומלואו.
לכל גיל ולכל רמת תפקוד יש השלכות שונות על הצבת המטרות הטיפוליות.

יש ילדים בני חמש שמדברים מותאם לגילם ויש כאלה בגיל 20 שלא
יש כאלה שהמוטוריקה שלהם חזקה ויש כאלה שלא
יש כאלה שיודעים לשבת ולהקשיב ויש כאלה שמתקשים וצריכים ללמוד
יש ילדים עם תנועות גוף חזרתיות ויש כאלה שלא
יש ילדים שיודעים להיות עדינים עם הכלב ויש כאלה שצריכים ללמוד

כל ילד הוא שונה ולכן כל תכנית טיפול תהיה שונה ומותאמת.

אני מאמינה, שבעבודה על ילדים על הרצף, הדבר הכי חשוב הוא קודם כל למצוא מה הדבר שגורם לילד הכי הרבה הנאה והנעה.
מי מאיתנו שעובד עם כלבים יודע שהדרך הכי טובה להניע כלב היא למצוא מה החיזוק שלו. יצר? אוכל? ליטוף? סמכות?

זה לא שונה בעבודה עם ילדים. מכל סוג.

איך יודעים שהילד נהנה מהפעולה ושהיא משמעותית עברו?
בדרך כלל, הוא ירצה לחזור עליה שוב ושוב. החזרתיות היא אחד מהאפיינים בעבודה עם ילדים על הרצף.

מבחינתי, ילדים על הרצף מתחלקים ל2:

  1. כאלה שאוהבים כלבים והכלב עצמו יכול להיות החיזוק, ההנאה וההנעה.
  2. ילדים שלא אוהבים כלבים ואנחנו רוצים לגרום להם כן לאהוב.

 

עם ילדים שאוהבים כלבים אפשר לקחת כל מטרה טיפולית ולשלב בה את הכלב:

אתן דוגמא על מטופל בן 10 אשר מאובחן על הרצף ובעל רמת תפקוד גבוהה שמשולב בכיתה רגילה,  שהגיע אלי במטרה להיחשף לכלבים, ללמוד להתנהל עם כלבים בצורה מותאמת וראויה, ללמוד להקשיב להוראות שנדרשות ממנו, שפת גוף יציבה וברורה והבנה של סיטואציות חברתיות.

המפגש הראשון היה כאוס אחד גדול.

הוא היה נכנס לחדר וישר רץ מקצה לקצה, קופץ בטרמפולינה, מוריד נעליים,מספר "בדיחות", לא מצליח לענות על אף שאלה בתשובה שהיא לא "לא יודע" או "לא זוכר", לוקח את הפאוץ' ועושה עם הכלבה מה שהוא רוצה. ואז, אחרי כל זה, היה מתיישב ועושה את עצמו נרדם על הספה.

השלב הראשון היה לתת לו לחקור. גם לו וגם לי. ניתן ללמוד הרבה על ילד מהדרך שבה הוא פועל כשאף אחד לא דורש ממנו כלום.

השלב השני היה להציב מהן הדרישות שמצופות ממנו, אבל בדרך כיפית!

בעדינות לא מתפשרת להגיד מה מותר ורצוי לעשות בחדר עם שיווה ומה לא.

זוכרים את החזרתיות שהזכרתי מקודם?

אז גם שמלמדים משהו חדש, או מציבים כלל חדש, החזרתיות, ההתמדה והתזכורת שוב ושוב היא חשובה.

בהתחלה, הייתי פותחת לו שעון ואומרת לו, במשך דקה וחצי אנחנו מבצעים את המשימה שאני נותנת לך, ואחר כך יש לך 3 דקות לעשות שטויות עם שיווה.
בדקה וחצי שלי אני מעודדת הרבה, מחזקת אותו המון ומציבה יעד שהוא פשוט כדי שירגיש סיפוק ותחושת מסוגלות. ב3 דקות שלו, הוא חייב לשמור על הכללים של החדר, אבל יכול לעשות מה שהוא רוצה ואני ממש מתאפקת לא להתערב.

איך אני יודעת שהתקדמנו?

שמגיעות ה3 דקות שלו לבד והוא מעדיף שנעשה משהו ביחד.

מבחינתי, ברגע שהגענו לשלב הזה בקשר בנינו אפשר להתחיל להוסיף את השיח היותר עמוק, אפשר לעלות את סף התסכול והקושי ומתחיל החלק שאני הכי אוהבת.
הרגעים בחדר הופכים להיות משותפים יותר, למילה שלי יש יותר משמעות בעיינו, שיווה יותר חשובה לו ומהווה בשבילו מוטיבציה והוא שותף מלא בתהליך שלו.

ומפה היצירתיות היא אין סופית!

 

מה עושים עם ילדים שלא ממש אוהבים כלבים אבל מגיעים לטיפול?

אני אתן דוגמא על ילד בן 4, רמת תפקוד נמוכה, לא מדבר בכלל, הגיע כי ההורים ראו אותו מלטף כלב ברחוב וחשבו שאולי הוא אוהב כלבים וטיפול מסוג כזה יעשו לו טוב.

עיקר העבודה הייתה להרגיל אותו לנוכחות של הכלב, להשתלט על נפנופי הידיים, ללמוד לגעת בשיווה בצורה נעימה ולא למשוך או להכאיב, ללמוד להקשיב להוראות פשוטות כמו: שב/תחזיק/תלטף/תפתח את היד וכו'

המפגשים הראשונים היו בעיקר ללמוד מה הוא אוהב לעשות ומה מניע אותו. לקח קצת זמן למצוא את החיזוק האולטימטיבי אבל בסוף הוא נמצא – משחק של השחלת חישוקים.

בשלב הזה, אחרי מציאת החיזוק המתאים, אני עובדת בשיטת טיפול שנקראת ABA.

זאת השיטה האהובה עלי עם ילדים על הרצף האוטיסטי ואני ממליצה לכל אחד שרוצה לעבוד עם ילדים כאלה – להתמחות בה.

הייתי מגישה לילד את המשחק, ובסיום הייתי שואלת אותו אם הוא רוצה שוב?

אם התשובה הייתה כן, הייתי מבקשת שקודם ילטף את שיווה ואז נשחק.

ככה, לאט לאט בין חזרה לחזרה במשחק הייתי משלבת משימות שקשורות בכלבה
לפעמים ללטף, לפעמים להאכיל/ לסרק/ לזרוק כדור…

לא תמיד הייתה היענות ולפעמים זה יוצר תסכול אצל הילד כי הוא רוצה את המשחק ממש עכשיו. ואני מזכירה שהאינטראקציה עם הכלב לא הייתה הנאה בשבילו.

לכן, חשוב ללמוד איך נכון להגיב, איך מנתבים את התסכול ומה הגבול המתאים עם כל ילד לדרישה.

ככל שהוא חיבר בין שיווה לבין המשחקים שהוא אוהב – שיווה נתפסה בעינו כדבר חיובי וטוב ונראה שהמשחקים פחות מעניינים אותו והוא מעדיף אותה.

שוב, בשלב הזה, שזה השלב האהוב עלי, אפשר להתחיל לעבוד לעומק על כל המטרות הטיפוליות שהצבנו.

 

לסיכום,

כלבים יכולים להשתלב בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי בצורה נפלאה.
יש משהו בכלבים שמוציא מהם הרבה צדדים של רכות, עדינות, צחוק ומאפשר להם הרבה רגעים של רוגע והכלה.

אלה דברים שהלוואי והייתי יכולה להסביר במילים אבל צריך לראות מקרוב.

2 דברים חשובים בעבודה מסוג כזה:

  1. תאהבו את האוכלוסייה באמת כי לא תמיד זה פשוט ואהבה כפיהם חייבת לנצח. כן, קיטשי אני יודעת ..
  2. צריך כלב עם הרבה יכולת הכלה. גם של מגע פיזי עמוק ולא נעים וגם של רעש וסיטואציות.

 


סיון קסלר – מטפלת בעזרת כלבים ומלווה תהליכי התפתחות והעצמה.

050-7625583

טיפול בעזרת כלבים כלבנות טיפולית

ה"אני" הפרטי שלי אל מול ה"אני" המטפלת שבי

חשבתי הרבה במה אשתף … אלה שמתחברים לעולם הטיפול ועולם הכלבים.

אולי בחוויות שלי עם איבי הכלבה הטיפולית שלי?

אני מספרת ומפרסמת כל הזמן.

אולי בהצלחות שלי?

מלוקק מדי.

במגוון האוכלוסיות שאני עובדת איתן?

נראה לי נדוש מדי…

בחרתי לשתף אתכם במקרה שהעמיד אותי מול עצמי –

ה"אני" הפרטי שלי אל מול ה"אני" המטפלת שבי.

 

מדובר על נער בן 12. חכם, שנון, מתוחכם, ציני, בעל המון מגננות ורגישות שיא.

מתלוות לכל זה המון בעיות התנהגות.

אני נוסעת אליו כל שבוע מנתניה לפתח-תקווה. רק בשבילו.

אמו הגיעה אליי כי שמעה עליי במקום מסוים – איזה תענוג לדעת ששמי מתגלגל אי שם ברחבי הארץ!

מעבר לטלפון, אמא מתוסכלת שמונה את רשימת הבעיות של בנה מולה, מול הגורמים בבית הספר, מול חברים, מול אביו ועוד ועוד…

ואני מהצד השני של הטלפון מגלה הבנה, מהנהנת ובטוחה בעצמי. יודעת בדיוק מאיזה כיוון אגש לכל בעיה שהיא מציינת. מרגישה מוכנה לכל סיטואציה.

כמובן שלצד זה אני מזכירה לה כל הזמן שזה תהליך שיכול לקחת זמן.

 

התחלנו.

לאחר 3 מפגשי היכרות שהיו טובים להפליא, החלטתי שזה הזמן להתחיל לשקף לנער את ההתנהגות שלו.

כמובן בהדרגה. רק דבר קטן. הרי צריך להתחיל ממשהו…

אותו נער בן 12, נעמד קפוא במקום, נועץ בי מבט לתוך העיניים ומטיח בי –

"לא בא לי להיות פה!

את לא תלמדי אותי על כלבים, הרי אני מגדל כלב 4 שנים ואני יודע הכל!

אני רוצה לעלות הביתה!

לא רוצה יותר את המפגשים שלנו!

כשאני רוצה לפגוע, אני יודע לפגוע בדיוק בנקודה הרגישה!!

את כלום בשבילי!!!!"

 

הבטן שלי התכווצה.

זו הפעם הראשונה שאני מתמודדת מול התנגדות כזו קיצונית.

נפגעתי מנער בן 12.

אבל אני יודעת ואומרת לעצמי כל הזמן שאני צריכה להיות 'עוגן', להמשיך לשדר ביטחון וחוסן.

ניסיתי להציע לו להירגע, ואולי לתפוס את ההזדמנות להירגע בעצמי, בתוך תוכי.

למצוא רגע לסדר את הבלבול שהתחולל בין עצמי לבין המטפלת שבי.

אבל הוא התעקש ללכת.

 

אמו התקשרה להבין מה קרה.

הסברתי והצעתי שירד חזרה להגיד לאיבי שלום מכיוון שנעלם לה לפתע והיא נותרה מבולבלת (ואולי בכלל דיברתי על עצמי).

זה עזר לו לרדת בחזרה.

הוא התנצל עמוקות בפני איבי (וברור לי שבדרך זו גם חיפש את הסליחה אצלי), אך עדיין נשאר מבוצר בעמדתו וחזר חזרה הביתה.

 

אמו ובן זוגה ירדו לדבר איתי. להבין לעומק מה קרה ואיך נפעל מכאן.

זה עזר לי לאסוף את עצמי מבפנים, להתנער מהפגיעה האישית שחוויתי ולשים את המטפלת שבי במרכז!

לאחר שניתחתי עבורם את מה שקרה, העזתי להגיד שאני שמחה שזה קרה ושמכאן מתחילה העבודה!!

אמו התרגשה עד דמעות מהאמונה שלי בבנה.

לאחר שיחה ארוכה, הצעתי שינהלו איתו שיח רגוע שבסופו הוא יצטרך להחליט אם להמשיך להיפגש איתי ועם איבי.

 

באותו לילה,

קיבלתי הודעה קולית מאותו נער שנשלחה דרך הטלפון של אמו.

קולו רעד.

הוא התנצל שפגע בי והודה בכך שכאשר הוא כועס, המילים יוצאות לו מהפה ללא שליטה, אך כאשר מתעשת על עצמו, מבין כמה המילים הללו היו קשות ופוגעניות.

כתבתי לו בחזרה הודעה מכילה, מבינה, בעלת המון רצון לעזור לו והמון תקווה להמשך.

 

לאחר שהחליט בשיח עם אמו להמשיך במפגשים, כמה דקות לפני המפגש השבועי שלנו התחרט ואמר לאמו שהוא לא רוצה להגיע!

בדיעבד הבנתי, שהוא חשש להתמודד מולי. הוא חשש מהתגובה שלי.

הוא חיכה לי למטה. קצת מסתתר, קצת מבויש.

לאחר מס' דקות ארוכות שהלכנו ברחובות בחיפוש אחר נקודה מתאימה להתמקם בה תוך ניהול שיח רגיל, החלטתי להתייחס למפגש הקודם ולמה שקרה בו.

גיליתי שהוא לא הקדיש זמן לקרוא את ההודעה ששלחתי לו בחזרה.

כששאלתי ממה חשש? דיבר על אכזבה ודחייה.

הצעתי לו שנקרא את ההודעה עכשיו יחד, והוא קרא אותה בקול.

כשסיים, שאלתי אותו איך הוא מרגיש?

הוא אמר לי שהוא מופתע. שהוא רואה שאני מבינה אותו. שהוא רואה שאני רוצה לעזור לו להתמודד מול הקשיים שלו.

 

במפגש הזה,

השיח התנהל בגובה העיניים.

גיליתי כמה הנער בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה. כמה עומק והבנה יש לו על עצמו.

שמתי את האחריות בידיו – להחליט, ממש כאן, מולי, האם הוא מוכן לעבוד על הדברים ורוצה להמשיך להיפגש איתי ועם איבי.

הוא החליט שכן.

במפגש הזה,

הבנתי כמה האופן בו התנהלתי פעם קודמת היה נכון.

כמה החוסן ששידרתי מולו למרות הפגיעה האישית שלי, שידר לו ביטחון.

כמה הרצון שלי להמשיך ולעבוד איתו, הראה לו שאני לא מוותרת עליו כמו כולם.

במפגש הזה,

הבנתי באמת ובתמים כמה הכלב הוא מתווך משמעותי לרגשות שלנו.

הבנתי לעומק כמה איבי היא העוגן האישי שלי וכמובן של המטופל.

הבנתי כמה "המטפלת" שבי חזקה ומוכנה לספוג ולהתמודד.

הבנתי כמה ההחלטה לעסוק בכלבנות טיפולית, הייתה נכונה ומדויקת עבורי.


מעין מור – טיפול בעזרת כלבים ואילוף כלבים 052-5655495