קורס מדריכי רכיבה על סוסים

מתגים

כולנו משתמשים בהם, אבל מה בעצם הם עושים?

מאמר זה לקוח מתוך הספר המשמש את תלמידי קורס מדריכי רכיבה על סוסים – מערבי במרכז אופק.

ובכן, המתג משמש לתרגום תנועת המושכות ללחץ בתוך פה הסוס. כמובן שקיימים גם רסנים (ראשיות) ללא מתג המפעילים לחץ על האף ולא בתוך פה הסוס. לנקודות המגש של המצג או הראשייה עם ראשו של הסוס, קוראים נקודות לחץ.

מכירים את העיקרון הבסיסי ברכיבה – לחץ והרפיה? ברור שכן! אז איזה לחץ אנחנו מפעילים על הסוס כשאנחנו מושכים במושכות?

באיור לפנינו נקודות הלחץ העיקריות בעת שימוש במושכות:קורס מדריכי רכיבה על סוסים אופק

  1. לשון
  2. חניכיים (bars)
  3. קדקוד
  4. שקע הסנטר
  5. האף
  6. פינות הפה/החיבור בין השפתיים (לא מופיע בתרשים)
  7. גג הפה (החך העליון)

מתג הנמצא בתוך פה הסוס, מונח למעשה על הלשון. במצב ניטרלי בו לא מופעל לחץ של המושכות, המתג נמצא במגע עם הלשון, החניכיים התחתונים, ופינות הפה – המקום בו שפתיו של הסוס מתחברות.

אך מה קורה בעת שימוש במושכות? ובכן ניתן לומר שכל סוגי המתגים כמעט יפעילו לחץ על הלשון, על החניכיים ועל פינות הפה. האם יש הבדל במידת הלחץ על כל אזור? בהחלט! מבנה המתג משפיע על האופן בו הלחץ מחלק, על מידת הלחץ בכל אזור ובהתאמה – משפיע על תגובת הסוס למתג. בכדי להפעיל לחץ על הקדקוד (האזור שמאחורי האוזניים של הסוס) על המתג להיות מתג מנוף (הסבר בהמשך).

כדי להפעיל לחץ על שקע הסנטר, על המתג לכלול מנוף וכן רצועה או שרשרת שמחוברת לטבעות המתג (הסבר בהמשך).

בכדי להפעיל לחץ על האף יש צורך ברסן המונח על האף של הסוס ולא בתוך פיו, או במתג משולב הכולל פיסת פה ורצועות חיצוניות על האף.

העיקרון הוא פשוט – לחץ של המתג גורם לסוס לנסות לקבל הרפיה. את ההרפיה הסוס מנסה לקבל ע"י שינוי מנח הראש והצוואר באחת מהדרכים הבאות: קדימה ולמטה, למעלה או אחורה לכיוון החזה. בענפים ובסגנונות רכיבה שונים, נדרשת "תמונה" שונה של צוואר וראש הסוס.

המנח הרצוי מתקבל ע"י:

הטכניקה של הפעלת הלחץ על פה הסוס, המנח בו מקבל הרפיה וכן חלוקת הלחץ בתוך הפה של הסוס.

אישית, אני מעדיף שהמשתתפים קורס מדריכי רכיבה על סוסים אופק ישתמשו במתג הפשוט ביותר – הלוא הוא מתג שבור פשוט. מתג זה פועל על נקודות לחץ מועטות יחסית ולכן, שימוש נכון, ידידותי יחסית לסוס ואינו גורם לו כאב.

מתג שבור פשוט
מתג זה הוא הנפוץ ביותר בשימוש בכל ענפי הרכיבה ובכל  קורס מדריכי רכיבה על סוסים.

קורס מדריכי רכיבה על סוסים מרכז אופק

אז מה זה בעצם אומר שבור ופשוט?
שבור – פיסת הפה מחולקת לשני חלקים.
פשוט – המתג פועל על לחץ ישיר ללא פעולת מנוף.
מתג זה מפעיל לחץ על הנקודות הבאות:קורס רכיבה על סוסים
• לשון
• פינות הפה
• חניכיים תחתונים (BARS)

בתמונות ניתן לראות צילום רנטגן של סוס עם מתג שבור פשוט בתוך הפה. בתמונה משמאל המתג במצב "ניטראלי", אינו מפעיל לחץ על הלשון. בתמונה מימין, כאשר המתג בפעולה, ניתן לראות את הלחץ שמופעל הלשון.
כפי שניתן לראות בתמונה, הלחץ המופעל על הלשון למעשה "דוחס" אותה לכיוון הגרון של הסוס. כדי להבין את ההשפעה שיש לפעולה זו, נסו לשים אצבע על הלשון ולבלוע רוק. קשה? זה גם מה שקורה לסוס בעת שהמתג מועך את הלשון. זאת בדיוק הסיבה שלחץ של המתג צריך להיות נקודתי ולא מתמשך. המטרה בשימוש במתג היא ללמד את הסוס לבצע את הפעולה הנכונה בעת הפעלת לחץ של המתג. איך עושים זאת? שוב – תלוי בסגנון ובשלב בו נמצא הסוס מבחינת האימון שלו.
כפי שציינתי קודם, לסוסים שונים יש תגובה שונה למתג. ישנם סוסים הרגישים יותר ללחץ המופעל על החניכיים, ויש כאלה הרגישים יותר ללחץ המופעל על הלשון. מתגים שונים נועדו לחלק את הלחץ בצורה שונה כך שיתאימו לסוס בצורה טובה יותר.
בקורס מדריכי רכיבה על סוסים אנו לומדים גם קיימים מתגים הדומים בצורתם למתג שבור פשוט, אך נבדלים ממנו בצורת פיסת הפה.
מתג פשוט רב מפרקי לדוגמה, מאופיין בפיסת פה המחולקת לשלושה חלקים או יותר.
התוצאה היא הגדלת הלחץ על הלשון, והקטנת הלחץ על החניכיים. קורס רכיבה על סוסים אופק
שינוי זה יעודד את הסוס להוריד את הראש למטה בעת הפעלת לחץ של המושכות.
לעומתו קיימים סוגי מתגים שונים שנועדו להפחית את הלחץ על הלשון.
דוגמה למתג שכזה הוא המתג המכונה BIT MYLER, או לעיתים גם HAPPY TONGUE (לשון שמחה). קורס רכיבה על סוסים מרכז אופק
מתג זה כולל הגבהה בחלק של מעל הלשון,
ולמעשה מפחית או מונע את הלחץ שיוצר מתג שבור פשוט על הלשון.

מתג מנוף

קיימים סוגים רבים של מתגי מנוף אשר להם מאפיין משותף אחד (ניחשתם נכון – המנוף). משמעות המנוף היא זו: המושכות והראשייה מתחברים לנקודות שונות במתג, ולכן בעת יצירת לחץ ע"י המושכות, החלק התחתון של המתג נע לפנים, והעליון נע לאחור. כתוצאה מכך מופעל לחץ על ראשו של הסוס באזור הקודקוד.מדריכי רכיבה

רצועת האור או השרשרת המחוברות למתג מנוף, נועדו למנוע תנועה מוגזמת של החלק התחתון של המתג, וכן נועדו לייצר נקודת לחץ נוספת באזור שקע הסנטר. הלחץ שנוצר ע"י שרשרת יהיה חזק יותר מאשר רצועת עור, וכן שרשרת דקה יותר תייצר יותר לחץ משרשרת עבה.

בעת הפעלת לחץ של המושכות, החלק התחתון של המתג נע לאחור. כתוצאה מכך נע חלקו העליון של המתג לפנים ולמעשה מהדק את הראשייה על ראשו של הסוס.

התוצאה: לחץ שיוצרת הראשייה על הקודקוד, וכן לחץ שמייצרת השרשרת/ רצועת הסנטר על שקע הסנטר.

גם במתג מנוף קיימות צורות שונות למבנה פיסת הפה. המתגים השונים נבדלים זה מזה בחלוקת ומידת הלחץ שהם מפעילים, וכן בהתאמה לרכיבה ביד אחת/ שתי ידיים. נקודות הלחץ עליהן פועל מתג מנוף הן:

  • הלשון
  • החניכיים
  • פינות הפה
  • צידי הפנים
  • שקע הסנטר
  • הקודקוד

המתג בתמונה משמאל נקרא מתג שבור מנוף. הלחץ המופעל בתוך הפה זהה לזה של מתג שבור פשוט.

המתג בתמונה מימין מאופיין בפיסת פה שלמה (לא שבורה) ההופכת אותו מתאים לרכיבה ביד אחת. הסיבה לכך היא שהפעלת לחץ ע"י כל אחת מהמושכות תייצר תנועה לאחור של שני צידי המתג. בנוסף, למתג שבתמונה ישנה גם הגבהה במרכז פיסת הפה המכונה "פורט" PORT. במקרים בהם פיסת הפה כוללת חלק מוגבה (כמו בתמונה מימין), המתג יכול לייצר גם לחץ על גג הפה, כלומר על החך העליון של הסוס.

למידע אודות קורס מדריכי רכיבה על סוסים לחצו כאן 

 

 

מדריכי רכיבה טיפולית

מהם האתגרים הגדולים ביותר של מדריכי רכיבה טיפולית

רכיבה טיפולית – שאלות ותשובות, ובינהן – מה הם האתגרים הגדולים ביותר של מדריכי רכיבה טיפולית? אם אי פעם רציתם עבודה שתגרום לכם להרגיש מרוצים בסוף היום, לדעת שעשיתם משהו טוב ועזרתם לאחרים? עבודה כמדריכי רכיבה טיפולית בהחלט יכולה להיות המשרה שאתם מחפשים!   מה זה אומר להיות מדריך רכיבה טיפולית? אם אתם מחפשים עבודה מספקת, […]

לימודי רכיבה טיפולית

"לרכב כל הדרך אל הפודיום" רכיבה טיפולית

בלימודי רכיבה הטיפולית אנו מלמדים את הסטודנטים להשתמש בטכניקות מעולם הרכיבה כדי להשיג מטרות טיפוליות. האתגר העומד בפנינו, הוא להתאים את סוג ורמת העבודה עם הסוס למקרה הטיפולי הרלונטי. במאמר זה יוצע שימוש בטכניקות ועזרים מעולם הTrail Class (מקצה מכשולי שטח) ברכיבה טיפולית. 

היתרון הנובע מכך בעיניי הוא שכמדריך רכיבה טיפולית, אני יכול להשתמש באלמנטים שונים מסגנונות רכיבה שונים ומגוונים הקיימים בעולם הרכיבה הגדול. החשוב בעבודה זו הוא לא סגנון הרכיבה, אלא באיזו מידה העבודה עם הסוס תקדם את הרוכב הטיפולי  בצורה הטובה ביותר בתחומים שונים בחייו. תחומים אלו מוגדרים מראש לאחר הליך הכירות ואבחון, יחד עם הרוכב (או עם הוריו במידה ומדובר בילד צעיר). 

Trail Class (להלן TC) הנו מקצה תחרותי הקיים בעולם הרכיבה המערבית. זהו מקצה מאתגר ומעניין המדמה מכשולים שונים העשויים להופיע ברכיבה בשטח. את המכשולים ניתן לעבור במקצבים שונים ובאופנים שונים של אחיזת מושכות בהתאם לרמת הרוכב וגילו. בכל מקצה TC ישנם שלושה מכשולי חובה, ומכשולים נוספים אותם יכול שופט התחרות ליצור ולעצב כרצונו. המשותף לכל המכשולים הוא האתגר שהם יוצרים לרוכב ולסוסו בהפגנת התקשורת ביניהם.  בנוסף, מאותגרת השליטה של הרוכב בסוס במצבים מורכבים ובלתי צפויים המאפיינים רכיבה בשטח. בתחרות ניתן ניקוד על התנהגות הסוס ותגובתו לרוכב.    

השימוש בTC ברכיבה טיפולית הוא בעל פוטנציאל אדיר להשגת מטרות טיפוליות. את המטרות הללו ניתן למדוד על ידי הצלחה או אי הצלחה של המכשול או של כל המקצה, תוך קבלת משוב מוחשי מאוד על ידי הרוכב. ניתן להתייחס בהתאם לרמתו המוטורית, הקוגניטיבית והרגשית של הרוכב למעבר או אי מעבר של המכשול וכן לרמת הביצוע של המכשול, כאשר הדגשים במשוב זה יהיו על מודעות הרוכב לגופו, לסוס ולמרחב.

היתרון הגדול הוא האפשרות למשוב עצמי של הרוכב ללא צורך בתיווך של המדריך מאחר ויש כאן מכשולים מוחשיים שניתן להתייחס אליהם כפי שיוסבר בהמשך.

בנוסף, קיימת התייחסות חשובה לאפשרות של היתקלות במכשולים דומים בשטח האמיתי, מה שהופך את ההתמודדות במגרש לפרקטית ומשמעותית בקשר של הרוכב לסוס ולעולם הרכיבה. מכאן קצרה הדרך "להעביר" התמודדויות אלו לחייו של הרוכב ולדרכים בהם יוכל להשתמש בכלים שרכש וב"מכשולים" שעבר במגרש ובשטח, לחיי היום-יום.

דוגמה לכך ניתן לראות בתרגיל מעבר מעל קורות (יוסבר בהמשך). בתרגיל זה ניתנת התייחסות לא רק למעבר עצמו אלא לאיכות המעבר כאשר אסור שרגלי הסוס יגעו בקורות. תרגיל זה מדגיש את חשיבות התהליך שעוברים ולא רק התוצאה הסופית באתגרים ומשימות בחייו של הרוכב. כמו כן, נעשית עבודה על גורמים שונים. ביניהם קשב מתמשך, שמירה על אנרגיה ויכולות ניהוליות. גורמים אלו משפיעים על הצלחה במשימות מורכבות בחיים כגון מבחנים בבית ספר, או אפילו שיחה עם אנשים. 

על מנת להבין טוב יותר את הרכב המקצה, בחרתי להביא 3 מכשולים שהם מכשולי חובה בכל תחרות Trail Class.

1.מעבר שער: על הרוכב לעבור שער (המדמה שער בקר בשטח) יחד עם הסוס ברכיבה כולל פתיחת השער, מעבר עם הסוס וסגירת השער אחריו (כדי שהפרות לא יברחו). הכלל בתחרות הוא שברגע שהרוכב אוחז בשער ביד אחת, אסור לו לעזוב את השער עד לסגירתו. כלל זה דורש עבודה עם יד אחת וכן תמרון הסוס בהליכה אחורה והצידה. במידה והרוכב מתקשה עם מיומנויות אלו ניתן כמובן לעצב את המתקן ברמת קושי נמוכה יותר.

2.פניה תוך כדי הליכה אחורה: על הרוכב לעבור בין קורות המסודרים בצורת פינה, תוך כדי הליכה אחורה מבלי שרגלי הסוס יגעו בקורות. קורס רכיבה על סוסים

מעבר מכשול זה דורש שליטה על אגן הסוס (Turn on the forehand) ולמעשה היגוי של הסוס מהרגליים האחוריות במקום הקדמיות.

דרגה גבוהה יותר של מכשול זה תהיה סללום בין קונוסים ברוורס.

3. מעבר מעל קוולטים: בתחרות Trail Class הקוולטים מסודרים בדרך כלל בצורה קשתית:

קורס רכיבה טיפולית מרכז אופק

אך ניתן לסדרם גם בצורה ישרה או עם פנייה מועטה כדי להקל את המעבר:

לימודי רכיבה טיפולית אופק

הדגש במכשול זה הוא מעבר במרכז הקוולט ושמירה על קצב מתאים על מנת שהסוס לא יגע ברגליו בקוולטים. 

  • מכשולים נוספים הם: מעבר קורה הצידה ב-side pass, כניסה לבמה וביצוע סיבוב, העברת חפץ מרעיש או מתנפנף ממקום למקום ועוד כיד הדמיון (לפי תקנון המקצה)
    במעבר המתקנים השונים ניתן להתייחס למרכיבי התפקוד הבאים:

בתחום הסנסו-מוטורי: מודעות גופנית בדגש על סכמת גוף, חציית קו האמצע של הגוף, וויסות סנסו-מוטורי בדגש על רגישות לתנועה ולאנרגיה של הסוס וקביעת קצב הסוס בהתאם למכשול, שיפור מוטוריקה עדינה וגסה בדגש על הפרדות תנועה בפלג גוף עליון דרך עבודה עם סוגרים לפתיחת השער ועבודה מדויקת עם המושכות. בנוסף, עבודת פלג גוף תחתון דרך מתיחת העקב למיקומים שונים בבית הצלעות של הסוס, כגון אגן או כתף בתרגילים הלטראלים.

בתחום הקוגניטיבי: תכנון תנועה והתארגנות, מודעות לכיוונים, קשב וריכוז בדגש על וויסות אימפולסיביות (מאחר ובתרגילים אלו יש לעבוד לאט ולעיתים אף לעצור ולחשוב), תפיסה חזותית והתמצאות במרחב, בייחוד כאשר מדובר במסלול הכולל מתקנים שונים ואף יותר כאשר עובדים לפי מפה מצוירת של המסלול (ניתן לצייר על החול או להכין דף שהרוכב יכול לקחת הביתה ו"להתאמן" עליו). בהמשך (בהנחה שלא מתכוננים לתחרות ספציפית)הרוכב יוכל אף לעצב מסלול משלו. 

בתחום הרגשי: שיפור ביטחון ודימוי עצמי בדגש על דימוי גופני, הרוכב והסוס הופכים ליחידה אחת תוך פיתוח התקשורת של הרוכב וסוסו על מנת להגיע לדיוק המקסימלי ביותר במסלול. הרוכב מתחבר דרך העיסוק בTC לתחום נורמטיבי הקיים באופן עצמאי בעולם הרכיבה הגדול. חיבור זה עשוי, לדעתי, להעצים  רוכבים  ברכיבה טיפולית, שכן על אף מגבלה כזו או אחרת ניתנה להם היכולת לעסוק בתוך הרכיבה בתחום בו מתחרים רוכבים מעולם הרכיבה הספורטיבי. העצמה זו תביא לרוכבים אלו תחושת גאווה ותגביר את המוטיבציה שלהם להתקדם ולצמוח. 

לעבודה הטיפולית באמצעות TC ניתן להפנות רוכבים רבים ברכיבה טיפולית. ביניהם רוכבים בעלי ADHD, ADD (קשיי קשב וריכוז עם/בלי היפראקטיביות), שיתוק מוחין, לקויי למידה. ליקויי תקשורת  ועוד.   

להלן נביא תיאור של תחרות TC שנערכה במרכז לימודי רכיבה טיפולית הנמצא בתוך בית ספר לחינוך מיוחד. האוכלוסייה העיקרית אליה כוונה התחרות הייתה רוכבים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) ברמות שונות:

"המקצים לתחרות נבנו באופן כזה שאפשר לרוכבים בכל הרמות להשתתף. השיבוץ למקצים נעשה בהתאם לרמת רכיבה כפי שהוגדרה על ידי המדריך / מאמן של כל רוכב. הפרמטרים של רמת הרכיבה ודרישות התחרות הוגדרו בהתאם לתקנון הבינלאומי של 'העמותה למשחקים מיוחדים' עבור TC.  את התחרות שפטו שופטים חיצוניים שנתנו ניקוד עבור כל משתתף. עם סיום המקצים של כל כיתה חולקו מדליות לכל הרוכבים. מדליות זהב וכסף  למקומות ראשונים ושניים, ומדליות ערד ליתר המשתתפים.  במהלך כל התחרות צפה קהל רב שכלל את משפחות הרוכבים וצוות החווה. ההתרגשות הייתה גדולה."

לסיכום, היתרונות של של מקצה הTC וקיום תחרות בכלל,  עבור רוכבים עם מוגבלות שכלית, ועבור רוכבי רכיבה טיפולית בכלל:

  • המקצה הוא ויזואלי, מדיד ומאפשר פידבקים מיידיים. 
  • המקצה מודולרי ומאפשר התאמה למדרג גדול של רמות.
  • עצם קיום תחרות, האימונים לקראתה והצורך להימדד על ידי גורם חיצוני מהווים מקור משמעותי להנעה עצמית ולאחריות אישית. ולהגברת ההשתתפות. 
  • המקצה דורש יכולות זיכרון, קשב ועבודה ברצף בין השלבים השונים של המסלול. בנוסף קיים צורך להפעלת יכולות ניהוליות ופתרון בעיות. 
  • השתתפות בתחרות עם קהל רב דורשת התמודדות חברתית מורכבת. הצורך להציג בפני קהל ושופטים דורש מתן תשומת לב יתרה על הופעת הרוכב בתחרות  עצמה ובאימונים לקראתה. 
  • התחרות יוצרת "עליית מתח" אצל הרוכבים והצוות בייחוד ביחס לאוכלוסייה כרונית כגון רוכבים בעלי מוגבלות שכלית. 
  • החיבור לתחום נורמטיבי (ואף יוקרתי) משפר את הדימוי העצמי של הרוכבים ומשמש מקור לגאווה עבור משפחותיהם.
  • מעמד חלוקת המדליות לאחר ההשקעה הרבה, מרגש ומעצים ביותר.

אופציה תחרותית עבור רוכבים עם צרכים מיוחדים: 

מזה כ 7 שנים קיימת ליגת תחרויות ארצית בה משתתפים עשרות רוכבים מחוות שונות ברחבי הארץ.

הליגה שייכת ונתמכת על ידי ה'עמותה למשחקים מיוחדים'. עמותה זו הנה התנדבותית לחלוטין ואחראית על ארגון תחרויות ספורט עבור ספורטאים עם צרכים מיוחדים בעשרות ענפי ספורט.

כל הצוותים המפעילים את התחרויות (כולל בענף הרכיבה) עושים זאת בהתנדבות מלאה.

ההשתתפות של כל הספורטאים בתחרויות (כולל בענף הרכיבה) היא ללא עלות בכלל. 

כיום מתקיימים כ2 עד 3 תחרויות בשנה (בעיקר בחוות סדנת שילוב, קיבוץ מגל ובוורד הגליל)

אני מזמין את קוראי מאמר זה לקחת חלק בפרוייקט הנ"ל.

אשמח לספק חומרים וייעוץ מקצועי בתחום לכל המעוניינים בכך.


מאת: גילי קרמר

מדריך קורס רכיבה טיפולית במרכז אופק

מדריך רכיבה 

מרפא בעיסוק BOT

יועץ חינוכי MA

לפרטים אודות לימודי רכיבה טיפולית במרכז אופק לחצו כאן 

קורס מדריכי רכיבה

הקשר בין הפה של הסוס ורגליו האחוריות

הקשר בין הפה של הסוס ורגליו האחוריות

או – למה חשוב לי שסוסים ידעו ללכת אחורה.

בעולם הרכיבה המערבית מקובל לשים דגש על יכולתו של הסוס ללכת לאחור. הליכה לאחור היא תרגיל חשוב בענפי ספורט רבים ועל כן מקובל לבצע את המיומנות עם כל סוס עוד במהלך האילוף הראשוני. בענפי הספורט האולימפיים – קפיצות ודרסז', הליכה אחורה קיימת כתרגיל ברמות אימון מתקדמות, או שלא קיימת בכלל.

במסגרת מבחני הסיום של קורס מדריכי רכיבה על סוסים בסגנון מערבי, נדרשים התלמידים לבצע הליכה אחורה עם הסוס עליו הם רוכבים. ביצוע מיומנות זו, מביאה לידי ביטוי בעיקר את רמת האימון והמשמעת של הסוס, ולא את יכולתו של הרוכב. אתם מבינים, אם הסוסים עליהם רוכבים מי שעוברים קורס מדריכי רכיבה על סוסים מאומנים בהליכה לאחור, כל מה שנותר לרוכב הוא "ללחוץ על הכפתור הנכון" ולגרום לסוס ללכת בכיוון הרצוי. הכפתור יכול להיות פקודה קולית, שינוי ישיבה או שימוש במושכות – כל זאת בהתאם לרמת האימון של הסוס.

אז מה הקשר לרגליים האחוריות? ולמה חשוב לי ללמד כל סוס ללכת אחורה?

ובכן, לתפיסתי, הליכה לאחור אינה מטרה אלא תוצאה.

אסביר: כשאני מפעיל לחץ עם שתי הידיים על המתג, אני רוצה שהסוס יעביר את משקל הגוף שלו לרגליו האחוריות. סוסים נושאים את רוב משקל הגוף שלהם על רגליהם הקדמיות, ובכדי לשפר את יכולותיו של הסוס יש צורך בהעברת חלק מהמשקל לרגליים האחוריות. צורך זה קיים ומקבל דגש כמעט בכל סגנונות ומקצועות הרכיבה. למעשה, אחד השיקולים המרכזיים בבחירת סוס לספורט יהיה מבנה ותנועה המאפשרים נשיאת משקל על הרגליים האחוריות. רוכב שידע לזהות מתי הסוס מעביר את המשקל שלו לאחור, ידע לייצר הרפיה ברגע הנכון, וכך לגרום לסוס להפנים שמגע עם שתי הידיים משמש כבקשה להעברת המשקל לאחור. לאחר שהסוס מבין את הבקשה, ניתן לקבל בקלות הליכה לאחור, ע"י השהיית ההרפיה גם לאחר שהסוס העביר את משקל גופו לאחור. סוס שהבין שעליו להעביר את משקל גופו לאחור, סביר שיבין גם שעליו להמשיך לעשות זאת עד לקבלת הרפיה.

ומה לגבי העברת משקל לאחור תוך כדי תנועה? ובכן, לאחר שלימדתם את הסוס להעביר משקל לאחור, הוסיפו סימן של הרגליים לתנועה קדימה, ותקבלו סוס שמעביר משקל לאחור וממשיך לנוע קדימה תוך כדי.

מסובך? אכן כך. העברת משקל הסוס לרגליו האחוריות או – כינוס, היא אחת המיומנויות המורכבות ברכיבה. על אף שמיומנות זו אינה חלק מהדרישות מתלמידי קורס מדריכי רכיבה על סוסים, אני נוהג להסביר את הנושא לתלמידים, תוך תרגול העברת משקל בעמידה, בכדי שבהמשך הדרך, כשירצו להגיע לרמות גבוהות יותר של רכיבה, יהיה להם הבסיס הנכון לביצוע המיומנות.

דרך אגב, זו גם הסיבה שאני משתדל לא להשתמש בפה של הסוס ככלי להאטת מהירותו. במקרה בו סוס ממהר, אני אעדיף לנתב את האנרגיה שלו למעגל בכדי להאט אותו, ולא למשוך לו בפה. את הפה אני משאיר לשליטה ברגליים האחוריות.

לסיכום – אם אתם מלמדים את הסוס שלכם ללכת לאחור, נסו להקשיב לגופו – נסו להרגיש את הרגע בו הסוס מעביר את משקל הגוף שלו לאחור ולהרפות. בשלבים הראשונים אל תחכו שיצעד לאחור – למדו אותו להגיב לידיים דרך העברת משקל לאחור. בהמשך תוכלו להשתמש בכלי שייצרתם כדי לקבל הליכה איכותית לאחור, וגם כדי לגרום לסוס להעביר משקל לרגליו האחוריות ובכל לשפר את איכות התנועה שלו.

למידע אודות קורס מדריכי רכיבה במרכז אופק לחצו כאן 

קורס מדריכי רכיבה טיפולית

בחירת סוג המושכות – רכיבה טיפולית

עם אילו מושכות אתם רוכבים?

שאלת את עצמכם פעם – למה?

אם אתם עוסקים בספורט התשובה כנראה ברורה-

לכל סגנון רכיבה יש את הכלים המתאימים לו, בין היתר מושכות.

אבל אם אתם רוכבים להנאתכם, או עובדים בתור מדריכי רכיבה על סוסים או מדריכי רכיבה טיפולית, האם שאלתם את עצמכם – אילו מושכות מאימות לי או לתלמידים שלי?

ובכן, בחוות רבות, ברירת המחדל נובעת מסגנון הרכיבה העיקרי בחווה. בחוות שעובדות בסגנון מערבי – רואים לרוב מושכות מפוצלות, בחוות בסגנון אולימפי מושכות מחוברות, ובחוות שעיקר פעילותן היא טיפולית, התשובה משתנה מחווה לחווה.

סטודנטים רבים במסגרת קורס מדריכי רכיבה טיפולית שואלים – אז מהם העקרונות בבחירת סוג המושכות הנכון? נתחיל מחלוקה לקטגוריות:

  1. מושכות מפוצלות – מושכות אלו הן הנפוצות בשימוש בענפי הספורט ברכיבה מערבית. מדובר בשתי מושכות נפרדות, אשר כל אחת מהם מחוברת לצד אחד של המתג. סוג מושכות זה נועד בעבר לתת מענה לצורך בירידה מהסוס והובלתו בעת עבודה בשטח, וכן מענה לרכיבה ביד אחת.

מושכות אלו הן בבירור הכלי המתאים ביותר לרכיבה ביד אחת (מלבד מושכות מותאמות לנכים, עליהן ארחיב בהמשך). קל ללמד קיצור והארכה, קל לבדוק אם המושכות שוות, אחיזת היד טבעית יותר לרוב הרוכבים מאשר אחיזת מושכות "רגילה" שכן ניתן להשתמש במנח היד הוא אופקי (אצבעות לצדדים) ולא אנכי (אגודל למעלה).

אחד המצבים במסגרת קורס מדריכי רכיבה טיפולית אשר בהם אתן עדיפות לסוג מושכות זה הוא בעבודה עם קבוצות של נוער בסיכון. מדוע? ברוב החוות עבודה עם נוער בסיכון מתבצעת בקבוצה החל מהשלב הראשון.

מניסיוני, שימוש במושכות מפוצלות ורכיבה ביד אחת מקלים על ההתאקלמות במגרש הרכיבה, מאפשרים לכל רוכב בקבוצה שליטה טובה יותר בסוס עליו הוא רוכב, ובעיקר מפנים את הגוף ללמידת יציבה נכונה. באופן דומה ברכיבה טיפולית עם ילדים, כאשר יש צורך להתקדם לרכיבה עצמאית לפני ביסוס הישיבה – אני מעדיף לעבוד עם מושכות מפוצלות ורכיבה ביד אחת.
שימו לב שהעיקרון של עבודה שווה עם שני צדי הגוף ברכיבה מופר פה בשלב הראשון בכדי לתת עדיפות לשיקולים אחרים, אך ניתן בקלות ליישמו ע"י אחיזת המושכות בכל פעם ביד אחרת. כמובן שאת תרגול העבודה הבילטרלית (דו צדדית) אנו דוחים לשלב מאוחר יותר.

ומה אתכם? האם המושכות האלה מתאימות לכם? ובכן – אם אינכם עוסקים בספורט בהנחה שאתם רוכבים בשתי ידיים, אין שום יתרון ברכיבה עם מושכות מפוצלות.

להיפך – הצורך בסידור מחדש של הגשר בכל פעם שמאריכים או מקצרים את המושכות דורש תשומת לב מיותרת, זאת מכיוון שהכלי פשוט אינו מתאים. אתם מבינים – מושכות מפוצלות לא נועדו לרכיבה בשתי ידיים.

  1. מושכות לולאה/ מושכות סגורות – מושכות אלו נועדו לרכיבה בשתי ידיים. מדובר בשתי מושכות מחוברות כמו מושכות לרכיבה בסגנון אולימפי, או מושכות לולאה שהן למעשה חבל/ רצועת עור אחת המחובר לשני צידי המתג (הכוונה אינה למושכות עם לולאות עליהן, על זה נדבר בהקשר של ציוד טיפולי).
    מושכות אלה מתאימות לעבודה דו צידית ולרכיבה בשתי ידיים. קל יותר לקצר ולהאריך אותן, אין סיכון שמושכה אחת תיפול על הרצפה, ואין צורך לסדר את הגשר מחדש בכל פעם שמקצרים ומאריכים.
    שמעתי מאמנים רבים שאומרים שברכיבה מערבית צריך לדעת לרכוב עם מושכות מפוצלות. ובכן תשובתי היא כן, אבל… אחרי שהרוכב למד לשלוט במושכות בצורה טובה מאוד, וכאשר הוא מתחיל תהליך של מעבר לרכיבה ביד אחת, אפשר ואף כדאי ללמוד לרכוב עם מושכות מפוצלות. כפי שאין הגיון בשימוש בדורבנות אצל רוכבים מתחילים, אין הגיון ללמד רכיבה בשתי ידיים עם מושכות מפוצלות, הן פשוט לא נועדו לזה.

בשנים האחרונות נחשפתי לעובדה שבארצות הברית – מולדת הרכיבה המערבית, עברו רוב הרוכבים שאינם עוסקים בספורט לרכיבה עם מושכות לולאה/ מושכות מקאטה.
בהתאמה, אני סבור שמשתתפי קורס מדריכי רכיבה טיפולית ומשתתפי קורס מדריכי רכיבה, צריכים ללמוד לרכוב קודם בשתי ידיים עם מושכות לולאה, ובמקביל, כדי להבין כיתד לרכוב  ביד אחת, לעבור לשימוש שמושכות מפוצלות.

למידע אודות קורס רכיבה טיפולית במרכז אופק לחצו כאן

קורס רכיבה טיפולית מדריכי רכיבה

סימני רוגע בסוסים – חלק 2

לקריאת החלק ה1 של המאמר – לחצו כאן 

אז אם מידת הלחץ וסימני הרוגע משתנים מסוס לסוס, איך בכל זאת אפשר לדעת מה הסוס מרגיש?

ובכן – כדי לחזות שינוי ברמת המתח של הסוס, צריך להכיר את הסוס, וגם לדעת לאן להסתכל.

כל תלמיד שעבר אצלי קורס מדריכי רכיבה על סוסים או קורס מדריכי רכיבה טיפולית, שומע על חמשת סימני הרוגע. כדי לדייק – נתייחס לחמש נקודות בגוף הסוס ששינויים בהם מצביעים על שינוי במצבו הנפשי.

צוואר – או בצורה מדויקת יותר – גובה מוט הצוואר. סוסים בטבע מקדישים את רוב שעות היום לאכילה. סוס אוכל רק כאשר הוא רגוע או ליתר דיוק – כאשר הוא לא חש מאוים. בעת אכילה צוואר הסוס מורכן כדי שיוכל להגיע לקרקע ולאכול. ולכן, באופן טבעי הצוואר של הסוס יהיה נמוך בעת שהוא רגוע. כמה נמוך? פה כבר נכנסים למשוואה הפעילות שהסוס עושה באותו הרגע, מבנה הצוואר של הסוס ועוד.

רגליים – סוסים צריכים לתת מנוחה לרגליהם האחוריות מכיוון שאת רוב היום הם מבלים בעמידה. למה רק האחוריות? מכיוון שמבנה הרגליים הקדמיות מאפשר נעילת חלק מהמפרקים באופן שמוריד את העומס מהשרירים. בכדי לאפשר מנוחה, מניח הסוס את רגליו האחוריות לסירוגין, כך שאחת מהן נמצאת על הקרקע באופן מלא, והשנייה באופן חלקי – לא נושאת משקל.

פה/ שפתיים – שלושה סימנים הקשורים לאזור זה בגוף מתקשרים לרוגע: שפתיים רפויות, ליקוק שפתיים ותנועות לעיסה. עם זאת, יש מחקרים שמראים שלעיסה וליקוק שפתיים מראים על יציאה ממצב של לחץ, ולא בהכרח על רוגע. פעמים רבות במסגרת קורס מדריכי רכיבה על סוסים, אנחנו מתמקדים באזור הפה כדי לדעת מתי הסוס נרגע.

שימו לב! נהוג להתייחס לליקוק שפתיים כאל סימן להבנה והפנמה. אנחנו יודעים לומר שמדובר בסימן להורדת מתח. כלומר – הסוס מבין שהעבודה או הלחץ הסתיימו, אין זה אומר שהוא מבין את המיומנות שניסינו ללמד אותו.

עיניים – סוסים החשים מתח עשויים להפסיק למצמץ. לכן נהוג להתייחס למצמוץ כאל סימן לרוגע. כלומר – מצמוץ נחשב כסימן לרוגע.

אוזניים – האוזניים משמשות אצל הסוס כמערכות התראה מפני טורפים. כאשר הסוס רגוע ולא חש בסכנה, האוזניים יהיו רפויות או יש אומרים – שמוטות לצדדים. כמור סוס לחוץ או מבוהל עשוי להרים את ראשו לכיוון האיום ולזקוף את אזניו לכיוון.

כמו שכבר נאמר – הכול יחסי… בכדי לזהות שינויים בהרגלים של הסוס, צריך להכיר את מצבו ה "רגיל". קאיון, הסוס הצעיר שלי, נוהג לשכוב על החול במגרש בימים חמים (בזמן שחרור כמובן) בעוד שסוסים אחרים לא נוהגים לעשות את זה. האם זה אומר שהם בלחץ? לא בהכרח. סביר שסף הלחץ ההתחלתי שלהם גבוהה יותר משלו. בהרצאה שהעברתי לאחרונה במסגרת קורס מדריכי רכיבה על סוסים, הצגתי מחקר שמדבר על ההשפעה של הדופק של הסוס בזמן מנוחה על ההתנהגות שלו. המחקר העלה שסוסים עם דופק גבוה יותר במנוחה, יהיו בעלי נטייה לזוז מהר יותר בתחילת עבודה (חלקם אף אופיינו כסוסים שצריך להט כל הזמן), בעוד שסוסים בעלי דופק נמוך במנוחה תוארו כ"עצלנים".

אז אסכם ואומר כך – כדי להבין באיזו מידה הסוס שלפנינו רגוע או לחוץ צריך להכיר אותו. נכון שיש סימנים ברורים מאוד לרמת לחץ גבוהה ולרמת רוגע גבוהה, אבל החיים הם לא שחור ולבן אלא בעיקר אפור. כדי להבין באיזה גוון של אפור אנחנו נמצאים היום, צריך פשוט להתבונן.

קורס מדריכי רכיבה טיפולית אופק

סימני רוגע בסוסים – חלק 1

איך אדע לזהות מתי הסוס שלי רגוע ומתי לא .

נהוג לדבר על סימנים ברורים המצביעים על רוגע אצל סוסים. אבל, האם זה הגיוני שכל הסוסים בעולם, יגיבו באותה צורה במצב של רוגע או במצב של לחץ?

ובכן, לא. אמנם ישנן התנהגויות ומחוות גוף המהוות סימן ברור ללחץ או לרגיעה, אבל האמת היא שכדי לזהות כל שינוי, לטובה או לרעה, ברמת הרוגע של הסוס צריך פשוט להכיר אותו.

כשמגיע אלי תלמיד חדש, בין אם המטרה שלו היא קורס מדריכי רכיבה, או קורס מדריכי רכיבה טיפולית, חשוב לי לפני הכול לוודא שהוא יודע להיות קשוב לסימנים שהסוס משדר לו.

שוב ושוב אני רואה שהדרך בה אנשים מפרשים התנהגות וסימנים אצל סוסים, תלויה במקום בו למדו לרכוב או עבדו לפני שהגיעו אלינו. כדי להבין טוב יותר, בואו נדבר על הגורמים שמשפיעים על מצבו הנפשי של הסוס.

גנטיקה – לפני כל דבר אחר, הסוס נולד עם תכונות מסוימות שרכש מהוריו. האדם הוא זה שבוחר אילו סוסים וסוסות יתרבו ויעבירו את התכונות שלהם לדורות הבאים. הסיבות לבחור בפרט כזה או אחר כדי להתרבות, תלויים בסדר העדיפויות של אותו האדם. התכונות החשובות יכולות להיות קשורות למראה או ליכולות. במקרים מסוימים האופי של הסוס הוא שיקול חשוב, אך במקרים אחרים – הוא לא. וכך אנו מקבלים סוס עם רמת מתח או רוגע התחלתית נתונה, שתשפיע על התנהגותו בכל שלב בחייו. כשמדובר בסוסי ספורט לדוגמה, השיקולים קשורים בדרך כלל ליכולת ספורטיבית. במקרים רבים המחשבה תהיה על האפשרות להוציא סייח או סייחה שיגדלו להיות אלופים, כך שמי שאמור לרכוב עליהם הוא מאמן או רוכב מנוסה. במקרה כזה, ייתכן שייבחר זכר מוכשר אף שידוע שיש לו אופי בעייתי, וייתכן שהאופי יעבור בתורשה לדור הבא.

סביבה – מיד לאחר הנתונים הטבעיים של הסוס, מגיעה הסביבה בה הוא חי והסביבה בה גדל. לסביבה יש מאפיינים רבים שיכולים להשפיע על מידת הרוגע של הסוס. אלו כוללים את גודל האורווה או הגדרה בה הסוס חי, כמות שעות השחרור שהוא מקבל בכל יום, השלב בו מתחילים לעבוד עם הסוס על דברים שונים, התנהלות והתנהגות הצוות בחווה, מידת הזמינות למזון ולמים ובכלל זה את מידת התחרות עם סוסים אחרים על מזון ועל מים, מידת העומס המוטלת על הסוס, מידת האוורור של המקום בו הסוס גר, מידת החשיפה שלו לסוסים אחרים ועוד. גם כאן – מאפייני הסביבה בה הסוס גדל צפויים להמשיך להשפיע עליו גם בעתיד.

לטעמי אחד הגורמים החשובים ביותר בהקשר זה הוא קוהרנטיות – עקביות בעבודה עם הסוס. אם הסוס לא יודע לצפות את התנהגות הצוות או הרוכב שלו, הוא ישמר מידה מסוימת של לחץ  בכל זמן נתון. לעתים הלחץ הזה יבוא לידי ביטוי בצורה גופנית, ולעתים התנהגותית.

מצב בריאותי – כמובן שלמצבו הבריאותי של הסוס יש השפעה על מידת הרוגע שלו. סוסים לא יכולים להגיד לנו איך הם מרגישים. כשאני לא מרגיש טוב, אני יכול ללכת לרופא ולספר לו בדיוק איפה כואב לי. לעתים הרופא ישאל שאלות על אופי הכאב, והזמן בו הוא גובר או פוחת. אצל סוסים לעומת זאת – קשה לדעת. בעוד שיש מקרים שהסימנים להם ברורים יותר- קוליק, צליעה וכו', לרוב הכאבים אצל סוסים אין ביטוי חד משמעי וברור. לכן יש חשיבות גדולה כל כך להיכרות עם הסוסים איתם אנחנו עובדים – כדי לזהות שינויים בהתנהגות שלהם.

גישת רכיבה מודעת אותה אני מלמד את כל מי שעובר אצלי קורס מדריכי רכיבה או קורס מדריכי רכיבה טיפולית, מתבססת על הצורך להיות רגיש לסוס אתו אתה נמצא בכל עת, ולהבין שיש שוני בין סוס לסוס בדרך בה הוא מתנהג ובדרך בה הוא מביע את מצבו המנטלי.

אז אם אנחנו מבינים שסוסים שונים חווים רמת מתח שונה באופן טבעי/ התחלתי, אפשר להבין איך הביטוי ללחץ נוסף או חריג או לרוגע יהיו שונים בין סוס לסוס.

אם לחזור לדוגמת התלמידים שמגיעים לעבור אצלנו קורס מדריכי רכיבה לימוד או קורס מדריכי רכיבה טיפולית – יתכן שהמקום בו גדלו/ למדו לרכוב לימד הרגיל אותם לצפות מסוסים להתנהג בצורה מסיימת, ובבואם לחווה חדשה הם עלולים להיתקל בהתנהגות שונה, שהיא ההתנהגות הרגילה של אותם סוסים, אך עבור התלמיד התנהגות זו עשויה להיראות כלחץ מוגבר או רגיעה מוגברת.


להמשך לחלק ה2 של המאמר לחצו כאן 

אנחנו מזמינים אתכם להנות ממאמרים נוספים

בנושא – רכיבה טיפולית והדרכת רכיבה – לחצו כאן