עמרי לבני רכיבה טיפולית לימודים

דרושים: עדר סוסים מחפש מנהיג שקט

מאמר מאת עמרי לבני –  מנכ"ל מרכז אופק, מנהל קורס מדריכי רכיבה טיפולית

במשך שנים רבות היה נהוג לחשוב על מנהיגות אצל בעלי חיים כמעמד שמושג בכוח. אצל בעלי חיים שונים נהוג לדבר על זכר האלפא, אשר משיג את מקומו ע"י הכנעת היריבים והשגת דומיננטיות כלפי הפרטים האחרים בלהקה.

מחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות מראים, כי תפיסה זו אינה לגמרי נכונה.

אצל סוסים בפרט, ניתן לומר שהתפיסה הזו אינה נכונה ואינה תואמת את מבנה העדר.

כיצד נראה עדר של סוסים?

את השאלה הזו אני מציג לתלמידים בקורס מדריכי רכיבה טיפולית כבר כמה שנים. הרוב מדברים על זכר אלפא ונקבת אלפא, אך למעשה אלו מושגים הלקוחים מעולם אילוף הכלבים.

תצפיות על קבוצות סוסים החיות בטבע, לימדו אותנו שעדר של סוסים בנוי בצורה הנקראת "הרמון". המונח הרמון לקוח מעולם האנושי, ובא לתאר מצב בו לזכר אחד ישנן מספר נקבות (ההרמון היה למעשה מקום מגוריהן של פילגשיי המלך בימי קדם).

סוסים בטבע, אם כך, חיים בקבוצות בהן זכר אחד ומספר נקבות. הזכר שומר על מעמדו בעדר, כל עוד הוא מצליח להדוף קבוצות זכרים אחרות שמנסות לתפוס את מקומו. קבוצות אלו נקראות "קבוצות רווקים" וכשמן כן הן – קבוצות של זכרים בוגרים שמחפשים לעצמם נקבות שיוכלו להרביע. קבוצות הרווקים מגיעות לעדרים ומנסות לגרש את הזכר מההרמון שלו.

לרוב, מסתיימים המפגשים בין קבוצות הרווקים לשליט ההרמון בגירושם של הרווקים. במקרים בהם מצליחה קבוצת הרווקים לגרש את השליט, הופך אחד הזכרים בקבוצה לשליט החדש של העדר, ובמהרה מגרש את שאר הזכרים (אשר במקרה הטוב הספיקו להרביע סוסה או שתיים לפני שגורשו…).

ומה הם תפקידיו של הזכר בעדר?

תפקידו העיקריים של הזכר הם רבייה, ושמירה מפני פולשים. האם אלו הופכים אותו למנהיג העדר? ממש לא.

תפקידו של המנהיג בעדר של סוסים הוא בעיקר להוביל את העדר בבטחה למקורות מזון ומים. הזכר עסוק בדברים אחרים, ואינו מתעסק בהנהגה.

חוקרים ואנשי סוסים למדו מהתבוננות על עדרים וקבוצות של סוסים, שההנהגה בעדר שייכת תמיד לאחת הנקבות, בדרך כלל אחת הנקבות הבוגרות. המנהיגה בעדר "נבחרת" ע"י הפרטים, כלומר הסוסות האחרות. הן לא הולכות לקלפי כדי לבחור אלא פשוט בוחרות ללכת אחריה מתוך תחושת בטחון ואמון. איש הסוסים הידוע מארק ראשיד כינה בספרו "סוסים לא משקרים"* את אותה נקבה "המנהיגה הפסיבית". מונח זה בא לבטא את העובדה שהמנהיגה לא עשתה שום דבר כדי לזכות במעמדה, מלבד להשרות בטחון על העדר.

בואו נחזור רגע לזכר: הזכר שומר על מעמדו בעדר אל מול קבוצות הרווקים. מעמדו של הזכר נשמר ע"י גירוש הזכרים האחרים, כלומר בצורה אקטיבית. הזכר ממשיך לשלוט בעדר מכיוון שהזכרים האחרים פוחדים ממנו ובוחרים לעזוב.

באחד מקורסי רכיבה טיפולית שהעברתי לאחרונה, עלתה השאלה החשובה: מה עושים עם הידע הזה?

ובכן, ממה שנכתב עד כה ניתן להבין שסוסים מחפשים מישהו סמוך עליו וללכת אחריו. הם אינם מחפשים מישהו שיכניע אותם ויהיה חזק מהם. בחירתו של אדם להיות מנהיג של הסוסים איתם הוא עובד באה לידי ביטוי בהשראת בטחון ורוגע, ולא באגרסיביות.

כיצד ניתן ליישם מנהיגות פסיבית כלפי סוסים? ובכן, ההתחלה היא בלהבין מהן יכולותיו של הסוס, ומהם המקומות בהם קשה לו. הקפדה על התאמת סוג הפעילות, אופי הפעילות, משך הפעילות והתאמת הרוכב לסוס, יאפשרו לסוס להסתכל עלינו המדריכים, ולא פחות חשוב מכך – על הרוכבים שלנו כעל דמויות מיטיבות. האם זה אומר שהסוסים לא יצייתו לכל פקודה או בקשה מכל רוכב? ככל שנקפיד על ההתאמה כפי שהגדרנו אותה קודם, כך יפחתו הקשיים שחווה הרוכב במהלך הלמידה.

מקום נוסף בו באה לידי ביטוי המנהיגות הפסיבית, היא באופן התנהגותו של המדריך במגרש. מנהיגים שמתנהגים בצורה אגרסיבית לתלמידיהם, משרים תחושה לא נוחה גם אצל הסוסים. מדריך שמשדר רוגע ובטחון, יצליח להשיג תוצאות טובות יותר מהתלמידים וגם מהסוסים. הדבר נכון למדריכי רכיבה , ונכון שבעתיים למדריכי רכיבה טיפולית. ברכיבה טיפולית, אנו צריכים להשרות על הסוסים בטחון, ולאפשר להם להקשיב לרוכבים אשר פעמים רבות אינם הכי ברורים. מנהיגות שתושג בכוח תביא לכך שהסוסים ינסו  לקרוא תיגר על הרוכבים באופן תמידי, דבר שיפריע לנו מאוד במהלך הטיפול.

רוצים לשמוע עוד?

מרכז אופק מקיים הכשרות למדריכי רכיבה טיפולית, מדריכי רכיבה וכן מכינות לקורסים אלו. לפרטים נוספים לחצו כאן.

 

לימודי רכיבה טיפולית

יוצאים לטיול סוסים? במה שונה רכיבת שטח מרכיבה במגרש?

בשבוע שעבר ניצלנו את מזג האוויר הנפלא, ואת האוויר הטוב של אחרי הגשם, בכדי לצאת להדרכת רכיבת שטח עם תלמידות קורס מדריכי רכיבה טיפולית ומערבית.

כשמדובר ברוכבים מנוסים, כמו חניכים בקורס מדריכי רכיבה טיפולית ומערבית, נשאלת לעיתים השאלה: במה בעצם שונה רכיבת השטח מרכיבה רגילה?

בגדול ניתן לומר כי ביציאה מהחווה לשטח, כל האינסטינקטים של הסוס מתחדדים ועל כן התגובות של הסוס מהירות וחזקות יותר.

לפניכם כמה מאפייני התנהגותיים בסוסים, אשר באים לידי ביטוי ברכיבת שטח.

  1. סוסים הינם חייה נטרפת. הסוסים איתם אנו עובדים בקורס מדריכי רכיבה טיפולית ומערבית ובחוות בכלל מעולם לא ראו טורף, אך ישנם מאפיינים התנהגותיים אצל סוסים הצרובים במטען הגנטי שקיבלו מאבות אבותיהם. כל בעל חיים שחש סכנה, נמצא בסיטואציה המכונה "Fight or Flight". מדובר באינסטינקט הגנתי המורה לבעל החיים אם לבחור בקרב (FIGHT) או בבריחה (FLIGHT). סוסים יעדיפו, כל עוד הם יכולים, לברוח. אז מה ההבדל בין רכיבה במגרש לרכיבה בחוץ? סוס החש מבוהל במקום לא מוכר בשטח, עשוי פשוט להתחיל לרוץ. אם הסוס יודע באיזה כיוון נמצא הבית, סביר שכיוון הריצה יהיה בכיוון הבית.

חשוב להדגיש לרוכבים כי הסוסים צפויים להיות יותר ערניים מאשר במגרש. במקרה של חפץ לא מוכר או רעש לא מוכר, יש לאפשר לסוס לראות את מקור האיום ע"י הפנייתו לכיוון גורם הפחד. כך נוכל למנוע מצב בו הסוס בורח ממקור הסכנה כפי שתואר קודם.

  1. סוסים מגיבים בחשדנות לעצמים לא מוכרים. זהו למעשה ביטוי נוסף להתנהגות שתוארה קודם לכן. בשטח ייתכנו לעיתים שינויים במרקם ובצבע הקרקע וכן ייתכנו מכשולים שיש לעבור לידם או מעליהם כמו גזעים שנפלו על השביל, ניילונים וצינורות באזורים חקלאים, שלוליות ועוד.

מה עושים? תפקידו של הרוכב במקרה זה הינו להשרות על הסוס ביטחון. צריך לנהוג בחוכמה ולא להתעקש. בטיול רכיבה שלא נועד למטרת אילוף הסוס, יש להתעקש עם הסוס במקרים בהם אין ברירה. במידה ומטרת הטיול היא גם להרגיל את הסוס, נתעקש יותר. התעקשות פירושה שממשכים לבקש מהסוס לעבור את המכשול. דבר זה עשוי לקחת זמן ולכן אינו מתאים לכל רכיבת שטח. המטרה היא ללמד את הסוס שהחפץ או המכשול לא מהווה איום, ולא לגרום לסוס לעבור אותו רק כי הוא מפחד מנחת זרועו של הרוכב.

ברכיבת השטח אותה הזכרתי, שהתקיימה במסגרת קורס מדריכי רכיבה טיפולית ומערבית המטרה הייתה ללמד את החניכות כיצד לרכוב בשטח, מתוך מטרה שיוכלו בעתיד לצאת לרכיבות כאלה עם תלמידיהן. במקרה כזה, בחרנו לעקוף חלק מהמכשולים ולהתמודד עם האחרים, וזאת כדי לאפשר רכיבה זורמת, אך גם להראות לבנות כיצד גורמים לסוס להתגבר על מכשול.

  1. סוסים הם חיית עדר. על כן בעת רכיבה מחוץ לחווה, יעדיפו הסוסים להישאר קרובים זה לזה ולא להיפרד. הדבר קורה מכיוון שהקרבה לעדר ולסוסים האחרים משרה עליהם תחושת בטחון. על כן, יש לוודא שלא נוצרים נתקים לא מכוונים בקבוצה מחד, ושנשמרים מרחקי בטיחות בין הסוסים (חשוב בעיקר בירידות ועליות) וכן לחזור עם הרוכבים על הדרך לבטל איום. מאידך חשוב להקפיד לתרגל עם הסוסים הפרדות מהעדר, כדי שבמקרים בהם נידרש לכך, נוכל לפצל את העדר מבלי שהדבר יהווה סכנה.
  2. רכיבה בשיפועים. בניגוד למגרש רכיבה שאמור להיות מישורי, בשטח אנו נתקלים בעליות וירידות. חשוב מאוד להדריך את הרוכבים כיצד לנהוג בשני מקרים אלו: בירידה, הרגליים הקדמיות של הסוס מובילות את הדרך וכל העומס מוטל עליהן. לכן ננסה להעביר את משקל גופנו לאחור כדי להקל על החלק הקדמי של הסוס. בעלייה, המצב הוא הפוך ולכן חשוב להעביר את המשקל לפנים. בנוסף, חשוב מאוד לזכור את הדבר הבא: כשם שבני אדם משתמשים בידיהם לאיזון ושמירה על שיווי משקל, כך משתמש הסוס בצוואר ובראש. חשוב מאוד להקפיד כי בזמן עליה וירידה, שומרים על חופש במושכות שיאפשר לסוס להשתמש בראש ובצוואר כדי להתאזן.

מרכז אופק מקיים הכשרות למדריכי רכיבה טיפולית, מדריכי רכיבה וכן מכינות לקורסים אלו. לפרטים נוספים לחצו כאן.

קורס מדריכי רכיבה טיפולית – מה חשוב לבדוק?

בשעה טובה החלטתם להתחיל קריירה ברכיבה טיפולית. לפניכם כמה דברים חשובים לגבי תהליך ההכשרה בתחום- קורס מדריכי רכיבה טיפולית.

חשוב לדעת שתחום הרכיבה הטיפולית בישראל אינו מפוקח. על כן חשוב מאוד לבחור את קורס מדריכי הרכיבה הטיפולית עפ"י הרקורד של המלמדים בו וניסיונו של צוות הקורס. בכדי להפוך להיות רכז או מנהל קורס יש צורך בשנים רבות של ניסיון בהדרכה בקורסים.

אז מה חשוב לבדוק?

מי מרכז את הקורס?

תפקידו של רכז הקורס בלימודי רכיבה טיפולית הוא בעל חשיבות רבה מאוד. רכז הקורס קובע את הגישות הטיפוליות שיילמדו בקורס, את תכני הלימוד ואת זהות המרצים בקורס. בשל כך יש חשיבות רבה לנסיונו של רכז הקורס בכל הקשור להכשרת מטפלים ומדריכים. רכז הקורס הוא זה שעושה את הקורס לטוב ולרע! חפשו ללמוד אצל רכזים מנוסים אשר מראים יציבות והמשכיות בעבודה.

מי המורים בקורס? 

צוות קורס מדריכי רכיבה טיפולית מורכב בשלושה סוגי מורים:

  • מרצים – אלו מלמדים נושאים עיוניים בכיתה. חשוב מאוד שמרצים אלו יהיו בעלי ניסיון או הבנה מעמיקה ברכיבה טיפולית, ובנוסף הכשרה בתחום הטיפולי אותו הם מלמדים (פסיכולוגיה, פיזיולוגיה וכן הלאה). חשוב לוודא שהמרצים בקורס אינם מתחלפים חדשות לבקרים אלא שהצוות נשאר קבוע לאורך זמן.
  • מדריכי רכיבה – אלו מעבירים שיעורי רכיבה ומלמדים טכניקות הדרכה. חשוב לוודא שהצוות כולל מדריכים מנוסים, ובעלי ניסיון רב בהכשרת מדריכים. חשוב שיהיו בצוות מדריכים בעלי ניסיון באימון ספורטאים. מדוע? הכנת סטודנט לעבודה כמדריך רכיבה דומה במובנים רבים להכנת ספורטאי לתחרויות. יש צורך בעבודה שיטתית ומסודרת, תוך הגדרת יעדים ומטרות ברורים. קיים יתרון ברור לקורסים המעסיקים מאמנים המשמשים גם כבוחנים מטעם ההתאחדות לרכיבה, וזאת כדי לשפר את יכולתם להכין את התלמידים לבחינות הסיום בקורס.
  • מנטורים/ חונכים – אלו מלמדים את החלקים המעשיים בחלק הטיפולי. חשוב מאוד לוודא כי מדובר באנשים בעלי ניסיון רב בטיפול ובהכשרת מדריכי רכיבה טיפולית. ישנו יתרון רב לחונכי בעלי הכשרה רלוונטית נוספת כגון מקצוע טיפולי נוסף.

האם המוסד מלמד גם הדרכת רכיבה?

קורס מדריכי רכיבה טיפולית חייב לבוא ביחד עם קורס מדריכי רכיבה

מדריך רכיבה טיפולית משתמש בכלים של הדרכת רכיבה כדי לטפל. למעשה, רוב הרוכבים שלנו יטופלו דרך תרגול ולימוד של מיומנויות רכיבה. הדגשים יהיו שונים – לאו דווקא איכות רכיבה, אלא שיפור בתפקודי חיים כגון אלו שהוזכרו קודם. בלי להיות בוגר של קורס מדריכי רכיבה ולדעת איך מלמדים לרכוב היכולת שלנו לטפל תהיה מוגבלת. לשם כך יש לעבור קורס מדריכי רכיבה בנוסף לקורס הטיפולי.

מה היקף העבודה המעשית בקורס?

חשוב לוודא שהקורס מכיל ידע תיאורטי רב בשילוב עם התנסות מעשית מקיפה. לא ניתן ללמוד לטפל ללא אחד מהם. בפן העיוני יש צורך בלימודי מבואות טיפוליים כגון מבוא לפסיכולוגיה ואנטומיה, קורסים בנושא אוכלוסיות ועוד. בפן המעשי יש צורך בהתנסות מעשית מקיפה אשר תאפשר לתלמידים לחוות את עבודתו של מדריך רכיבה טיפולית עוד במהלך הלימודים.

סטאז'. בכל המקצועות הטיפוליים מקובל לעשות סטאז' בשטח. כלומר, להתנסות הלכה למעשה בעבודה טיפולית בחוות סוסים טיפולית. התנסויות מעשיות המתקיימות במסגרת ימי הלימודים הן חשובות אך אינן מספיקות. בכדי ללמוד את העבודה באמת, צריך לבלות שעות רבות בשטח, כלומר בעבודה מעשית בחווה. רק כך תוכלו להבין ללמוד ולהתכונן למה שמצפה לכם באמת עם סיום הלימודים.

איפה מתקיימים הלימודים?

מקום הלימודים. קורסים טיפוליים צריכים להתקיים בסביבה מתאימה. ישנו יתרון גדול לקורסים המתקיימים בחווה טיפולית. החשיפה הגבוהה למטפלים, למטופלים ולמשפחותיהם בזמן הלימודים, משפרת את הבנתם של הסטודנטים את החומר הנלמד. עם זאת, הימנעו מקורסים הנלמדים במרכזים טיפוליים גדולים מדי. עדיף בהרבה ללמוד במרכז טיפולי פעיל ומצליח, אך כזה השומר על אווירה אישית ומשפחתית. רק כך תוכלו באמת לחוות את העבודה וליצור קשר אישי עם המטופלים וצוות העובדים.

אילו הכשרות נוספות מקבלים בקורס?

בעולם מתפתחות בשנים האחרונות טכניקות חדשניות לטיפול באמצעות סוסים שאינן מתבצעות ברכיבה. חשוב לוודא שהקורס מעניק לכם הכשרה ב EAA (פעילות בסיוע סוסים) בנוסף לרכיבה טיפולית.

 

אז אם מה שקראתם עכשיו דיבר אליכם, אתם במקום הנכון. אני מזמין אתכם לעשות את הצעד הראשון ולהצטרף לעולם המטפלים והסוסים.

קורס מדריכי רכיבה טיפולית של מרכז אופק מתקיים בחווה של דני, הממוקמת במושב סתריה (ליד רחובות). את הקורס מנהל צוות מדריכים בכיר ומנוסה.

עמרי לבני – מייסד ומנכ"ל מרכז אופק. מנהל ומרכז קורסים להכשרת מדריכי רכיבה טיפולית ומדריכי ומאמני רכיבה מאז שנת 2007. לעמרי ניסיון רב בהדרכת מטפלים ובניהול תהליכי הכשרה בתחומי הטיפול באמצעות בעלי חיים, הרכיבה והכלבנות. במהלך השנים הכשיר מאות אנשי מקצוע בתחומי הרכיבה הכלבנות והטיפול.

לימודי רכיבה טיפולית

מה צריך בשביל להיות מדריך רכיבה טיפולית?

מדריך רכיבה טיפולית הוא מקצוע ייחודי המאפשר עבודה מסוג אחר.

אם את או אתה:

  • לא יכולים לחשוב על לשבת כל היום במשרד
  • רוצים לעבוד עם אנשים
  • מאמינים שיש לכם יכולת לטפל ולהעניק לאחרים
  • אוהבים בעלי חיים בכלל וסוסים בפרט

ייתכן מאוד שהדרכת רכיבה טיפולית מתאימה לכם.

אז מה זה  בעצם רכיבה טיפולית?

נהוג להגדיר רכיבה טיפולית כ"שימוש ברכיבה על סוסים ככלי לשיפור או שימור מצב קיים". ישנן עדויות רבות במהלך ההיסטוריה להשפעה החיובית של הרכיבה על מצב פיזי ועל מצב נפשי, כאשר הקדומה ביותר הולכת אחורה לימי יוון העתיקה. בשנים האחרונות זוכה הטיפול ברכיבה, או "רכיבה טיפולית", לפופולריות גבוהה בקרב הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, קשיים רגשיים, הפרעות קשב, בעיות תקשורת ועוד.

הקליקו לפרטים על מסלולי הלימוד המיוחדים שלנו

רבים שואלים אותי מהו הניסיון הנדרש כדי להתחיל לימודי רכיבה טיפולית?

ובכן, תשובתי היא זו: לפני שמתחילים ללמוד, דרוש ניסיון של כחצי שנה – שנה לפחות ברכיבת מקצועית.

רכיבה מקצועית יכולה להיות בסגנון מערבי או בסגנון אולימפי, וחייבת להתבצע במגרש רכיבה. כמו כן יש חשיבות רבה ללמידה אצל איש או אשת מקצוע בעלי הסמכה כמדריך ספורט או מאמן, רצוי כאלה בעלי ניסיון ברכיבה ספורטיבית.

שימו לב! קיים הבדל בין תלמיד רכיבה הלומד להנאתו, לבין תלמיד שמטרתו להפוך להיות מדריך רכיבה טיפולית. רמת ההדרכה הנדרשת שונה.

ומה עושה מי שאין לו ניסיון ברכיבה, או שיש לו ניסיון ברכיבת טיולים בלבד?

התשובה היא – קורס הכנה (מכינה). קיימים קורסי הכנה שונים ומגוונים הנעים בין מספר שבועות לחצי שנה. חשוב לדעת שבכל הקשור לרכיבה, אין מקום לקיצורי דרך. הרכיבה היא פעילות הדורשת למידה מוטורית, ולמידה מוטורית לוקחת זמן. קיצורי דרך והתעלמות מטעויות בשלבי הלימוד המוקדמים, יצוצו בהמשך כשננסה להתקדם. זכרו שאתם מתחילים קריירה, ואת זה חשוב לעשות כמו שצריך. אל תתפשרו על קורס של חצי שנה לפחות, ואל תתחילו את קורס המדריכים או הטיפולי לפני שתסיימו את שלב ההכנה. קשה מאוד להבין על מה מדברים לפני שמגיעים לרמת הרכיבה הנדרשת. שימו לב שקורס ההכנה חייב לכלול גם פרק נרחב של לימודי ממשק קרי – טיפול וטיפוח הסוס התנהגות ופסיכולוגיה, יסודות האילוף ועוד. עבודה עם סוסים דורשת מאתנו להבין את התנהגותם הרבה מעבר לרכיבה. ועד דבר – חלק מהתלמידים מגלים במכינה שזה פשוט לא בשבילם. חבל להתחייב לקורס של שנה ויותר לפני שיודעים שזה באמת משהו שאוהבים.

מרכז אופק מציע קורס מכינה עם מאמני רכיבה מהשורה הראשונה. קורס ההכנה שלנו הוא המקיף והיסודי ביותר בשוק, ונועד להכין אתכם לקורס מדריך רכיבה טיפולית בצורה הטובה ביותר.

למידע נוסף, השאירו פרטים ונחזור אליכם.