Archive for category: בלוג

עם אילו מושכות אתם רוכבים?

שאלת את עצמכם פעם – למה?

אם אתם עוסקים בספורט התשובה כנראה ברורה-

לכל סגנון רכיבה יש את הכלים המתאימים לו, בין היתר מושכות.

אבל אם אתם רוכבים להנאתכם, או עובדים בתור מדריכי רכיבה על סוסים או מדריכי רכיבה טיפולית, האם שאלתם את עצמכם – אילו מושכות מאימות לי או לתלמידים שלי?

ובכן, בחוות רבות, ברירת המחדל נובעת מסגנון הרכיבה העיקרי בחווה. בחוות שעובדות בסגנון מערבי – רואים לרוב מושכות מפוצלות, בחוות בסגנון אולימפי מושכות מחוברות, ובחוות שעיקר פעילותן היא טיפולית, התשובה משתנה מחווה לחווה.

סטודנטים רבים במסגרת קורס מדריכי רכיבה טיפולית שואלים – אז מהם העקרונות בבחירת סוג המושכות הנכון? נתחיל מחלוקה לקטגוריות:

1. מושכות מפוצלות – מושכות אלו הן הנפוצות בשימוש בענפי הספורט ברכיבה מערבית. מדובר בשתי מושכות נפרדות, אשר כל אחת מהם מחוברת לצד אחד של המתג. סוג מושכות זה נועד בעבר לתת מענה לצורך בירידה מהסוס והובלתו בעת עבודה בשטח, וכן מענה לרכיבה ביד אחת.

מושכות אלו הן בבירור הכלי המתאים ביותר לרכיבה ביד אחת (מלבד מושכות מותאמות לנכים, עליהן ארחיב בהמשך). קל ללמד קיצור והארכה, קל לבדוק אם המושכות שוות, אחיזת היד טבעית יותר לרוב הרוכבים מאשר אחיזת מושכות "רגילה" שכן ניתן להשתמש במנח היד הוא אופקי (אצבעות לצדדים) ולא אנכי (אגודל למעלה).

אחד המצבים במסגרת קורס מדריכי רכיבה טיפולית אשר בהם אתן עדיפות לסוג מושכות זה הוא בעבודה עם קבוצות של נוער בסיכון. מדוע? ברוב החוות עבודה עם נוער בסיכון מתבצעת בקבוצה החל מהשלב הראשון.

מניסיוני, שימוש במושכות מפוצלות ורכיבה ביד אחת מקלים על ההתאקלמות במגרש הרכיבה, מאפשרים לכל רוכב בקבוצה שליטה טובה יותר בסוס עליו הוא רוכב, ובעיקר מפנים את הגוף ללמידת יציבה נכונה. באופן דומה ברכיבה טיפולית עם ילדים, כאשר יש צורך להתקדם לרכיבה עצמאית לפני ביסוס הישיבה – אני מעדיף לעבוד עם מושכות מפוצלות ורכיבה ביד אחת.
שימו לב שהעיקרון של עבודה שווה עם שני צדי הגוף ברכיבה מופר פה בשלב הראשון בכדי לתת עדיפות לשיקולים אחרים, אך ניתן בקלות ליישמו ע"י אחיזת המושכות בכל פעם ביד אחרת. כמובן שאת תרגול העבודה הבילטרלית (דו צדדית) אנו דוחים לשלב מאוחר יותר.

ומה אתכם? האם המושכות האלה מתאימות לכם? ובכן – אם אינכם עוסקים בספורט בהנחה שאתם רוכבים בשתי ידיים, אין שום יתרון ברכיבה עם מושכות מפוצלות.

להיפך – הצורך בסידור מחדש של הגשר בכל פעם שמאריכים או מקצרים את המושכות דורש תשומת לב מיותרת, זאת מכיוון שהכלי פשוט אינו מתאים. אתם מבינים – מושכות מפוצלות לא נועדו לרכיבה בשתי ידיים.

2. מושכות לולאה/ מושכות סגורות – מושכות אלו נועדו לרכיבה בשתי ידיים. מדובר בשתי מושכות מחוברות כמו מושכות לרכיבה בסגנון אולימפי, או מושכות לולאה שהן למעשה חבל/ רצועת עור אחת המחובר לשני צידי המתג (הכוונה אינה למושכות עם לולאות עליהן, על זה נדבר בהקשר של ציוד טיפולי).
   מושכות אלה מתאימות לעבודה דו צידית ולרכיבה בשתי ידיים. קל יותר לקצר ולהאריך אותן, אין סיכון שמושכה אחת תיפול על הרצפה, ואין צורך לסדר את הגשר מחדש בכל פעם שמקצרים ומאריכים.
   שמעתי מאמנים רבים שאומרים שברכיבה מערבית צריך לדעת לרכוב עם מושכות מפוצלות. ובכן תשובתי היא כן, אבל… אחרי שהרוכב למד לשלוט במושכות בצורה טובה מאוד, וכאשר הוא מתחיל תהליך של מעבר לרכיבה ביד אחת, אפשר ואף כדאי ללמוד לרכוב עם מושכות מפוצלות. כפי שאין הגיון בשימוש בדורבנות אצל רוכבים מתחילים, אין הגיון ללמד רכיבה בשתי ידיים עם מושכות מפוצלות, הן פשוט לא נועדו לזה.

בשנים האחרונות נחשפתי לעובדה שבארצות הברית – מולדת הרכיבה המערבית, עברו רוב הרוכבים שאינם עוסקים בספורט לרכיבה עם מושכות לולאה/ מושכות מקאטה.
בהתאמה, אני סבור שמשתתפי קורס מדריכי רכיבה טיפולית ומשתתפי קורס מדריכי רכיבה, צריכים ללמוד לרכוב קודם בשתי ידיים עם מושכות לולאה, ובמקביל, כדי להבין כיתד לרכוב  ביד אחת, לעבור לשימוש שמושכות מפוצלות.

למידע אודות קורס רכיבה טיפולית במרכז אופק לחצו כאן

איך אדע לזהות מתי הסוס שלי רגוע ומתי לא .

נהוג לדבר על סימנים ברורים המצביעים על רוגע אצל סוסים. אבל, האם זה הגיוני שכל הסוסים בעולם, יגיבו באותה צורה במצב של רוגע או במצב של לחץ?

ובכן, לא. אמנם ישנן התנהגויות ומחוות גוף המהוות סימן ברור ללחץ או לרגיעה, אבל האמת היא שכדי לזהות כל שינוי, לטובה או לרעה, ברמת הרוגע של הסוס צריך פשוט להכיר אותו.

כשמגיע אלי תלמיד חדש, בין אם המטרה שלו היא קורס מדריכי רכיבה, או קורס מדריכי רכיבה טיפולית, חשוב לי לפני הכול לוודא שהוא יודע להיות קשוב לסימנים שהסוס משדר לו.

שוב ושוב אני רואה שהדרך בה אנשים מפרשים התנהגות וסימנים אצל סוסים, תלויה במקום בו למדו לרכוב או עבדו לפני שהגיעו אלינו. כדי להבין טוב יותר, בואו נדבר על הגורמים שמשפיעים על מצבו הנפשי של הסוס.

גנטיקה – לפני כל דבר אחר, הסוס נולד עם תכונות מסוימות שרכש מהוריו. האדם הוא זה שבוחר אילו סוסים וסוסות יתרבו ויעבירו את התכונות שלהם לדורות הבאים. הסיבות לבחור בפרט כזה או אחר כדי להתרבות, תלויים בסדר העדיפויות של אותו האדם. התכונות החשובות יכולות להיות קשורות למראה או ליכולות. במקרים מסוימים האופי של הסוס הוא שיקול חשוב, אך במקרים אחרים – הוא לא. וכך אנו מקבלים סוס עם רמת מתח או רוגע התחלתית נתונה, שתשפיע על התנהגותו בכל שלב בחייו. כשמדובר בסוסי ספורט לדוגמה, השיקולים קשורים בדרך כלל ליכולת ספורטיבית. במקרים רבים המחשבה תהיה על האפשרות להוציא סייח או סייחה שיגדלו להיות אלופים, כך שמי שאמור לרכוב עליהם הוא מאמן או רוכב מנוסה. במקרה כזה, ייתכן שייבחר זכר מוכשר אף שידוע שיש לו אופי בעייתי, וייתכן שהאופי יעבור בתורשה לדור הבא.

סביבה – מיד לאחר הנתונים הטבעיים של הסוס, מגיעה הסביבה בה הוא חי והסביבה בה גדל. לסביבה יש מאפיינים רבים שיכולים להשפיע על מידת הרוגע של הסוס. אלו כוללים את גודל האורווה או הגדרה בה הסוס חי, כמות שעות השחרור שהוא מקבל בכל יום, השלב בו מתחילים לעבוד עם הסוס על דברים שונים, התנהלות והתנהגות הצוות בחווה, מידת הזמינות למזון ולמים ובכלל זה את מידת התחרות עם סוסים אחרים על מזון ועל מים, מידת העומס המוטלת על הסוס, מידת האוורור של המקום בו הסוס גר, מידת החשיפה שלו לסוסים אחרים ועוד. גם כאן – מאפייני הסביבה בה הסוס גדל צפויים להמשיך להשפיע עליו גם בעתיד.

לטעמי אחד הגורמים החשובים ביותר בהקשר זה הוא קוהרנטיות – עקביות בעבודה עם הסוס. אם הסוס לא יודע לצפות את התנהגות הצוות או הרוכב שלו, הוא ישמר מידה מסוימת של לחץ  בכל זמן נתון. לעתים הלחץ הזה יבוא לידי ביטוי בצורה גופנית, ולעתים התנהגותית.

מצב בריאותי – כמובן שלמצבו הבריאותי של הסוס יש השפעה על מידת הרוגע שלו. סוסים לא יכולים להגיד לנו איך הם מרגישים. כשאני לא מרגיש טוב, אני יכול ללכת לרופא ולספר לו בדיוק איפה כואב לי. לעתים הרופא ישאל שאלות על אופי הכאב, והזמן בו הוא גובר או פוחת. אצל סוסים לעומת זאת – קשה לדעת. בעוד שיש מקרים שהסימנים להם ברורים יותר- קוליק, צליעה וכו', לרוב הכאבים אצל סוסים אין ביטוי חד משמעי וברור. לכן יש חשיבות גדולה כל כך להיכרות עם הסוסים איתם אנחנו עובדים – כדי לזהות שינויים בהתנהגות שלהם.

גישת רכיבה מודעת אותה אני מלמד את כל מי שעובר אצלי קורס מדריכי רכיבה או קורס מדריכי רכיבה טיפולית, מתבססת על הצורך להיות רגיש לסוס אתו אתה נמצא בכל עת, ולהבין שיש שוני בין סוס לסוס בדרך בה הוא מתנהג ובדרך בה הוא מביע את מצבו המנטלי.

אז אם אנחנו מבינים שסוסים שונים חווים רמת מתח שונה באופן טבעי/ התחלתי, אפשר להבין איך הביטוי ללחץ נוסף או חריג או לרוגע יהיו שונים בין סוס לסוס.

אם לחזור לדוגמת התלמידים שמגיעים לעבור אצלנו קורס מדריכי רכיבה לימוד או קורס מדריכי רכיבה טיפולית – יתכן שהמקום בו גדלו/ למדו לרכוב לימד הרגיל אותם לצפות מסוסים להתנהג בצורה מסיימת, ובבואם לחווה חדשה הם עלולים להיתקל בהתנהגות שונה, שהיא ההתנהגות הרגילה של אותם סוסים, אך עבור התלמיד התנהגות זו עשויה להיראות כלחץ מוגבר או רגיעה מוגברת.

להמשך לחלק ה2 של המאמר לחצו כאן 

אנחנו מזמינים אתכם להנות ממאמרים נוספים

בנושא – רכיבה טיפולית והדרכת רכיבה – לחצו כאן