כלב טיפולי מרכז אופק

מהו כלב טיפולי ואיזה סוג כלב לבחור?

 

מאת שירי כהן

הגיע שלב בחירת הכלב הטיפולי-

בחרתם מקצוע מעניין ומרתק ועכשיו אתם נחשפים לעולמות חדשים,

שאלות רבות עולות כמו: איזה כלב טיפולי לבחור? למה דווקא כלבים גזעיים?

האם אפשר להפוך כלב מעורב לכלב טיפולי?

למה חשוב הגזע היצרים ולמי מתאים מה? ואיפה אפשר למצוא כלבים גזעים?

מה ההבדל בין בתי גידול לגידול פרטי?

הרבה שאלות נכון אבל בשביל זה אנחנו כאן , לתת הכוונה ומענה על לכולן .

לפני הכול כמה דברים שלא ידעתם על כלבים :

  1. מחקרים ברחבי העולם הוכיחו כי ליטוף כלב מוריד לחץ דם וחרדה .
  2. כלבים שומרים על אף רטוב כי זה עוזר להם לקלוט ריח .
  3. כלבים יודעים לזהות שינויים כימיים בגוף האדם , ולכן מסוגלים לזהות אדם לפני התקף (אפילפסיה , סכרת וכו')
  4. ישנה כלבת בורדר קולי בארה"ב שיודעת 1,022 פקודות שונות.
  5. רועה גרמני בשם אוריינט הוביל את בן האנוש שלו לאורך מסע של 2100 מייל בהרי האפלאצ'ים. בן האנוש שלו עיוור וכן, זאת הפעם הראשונה שעיוור עושה את המסלול הזה.
  6. אין על כלבים…

  כלב טיפולי -התאמת הכלב לתנאי הסביבה :

השוני בין כלבים בא לידי ביטוי לא רק בתכונות חיצוניות של צבע, פרווה, גודל ויופי,

אלא גם בתכונות אופי הייחודיות לכל גזע כגון: יצריות , אינטליגנציה, יכולת דחיית סיפוקים, ידידותיות כלפי אנשים וזרים, עצמאי, חשדן, טריטוריאליות, רכושן, שובב,

האם מדובר בגזע ששייך לכלב צייד/רועים/מזחלות וכד' שאינן תכונות גנטיות אך אלו תפקידים של כלבים שכדי למקסם את יכולות התפקוד העצימו או החלישו יצרים/תכונות ספציפיות כגון – ערנות, טריטוריאליות, סיבולת,  תקשורתיות, נגזרות של יצרי ציד וכד'

.
בחירת גזע הכלב חייבת להיעשות, לא רק על פי מראהו, אלא גם על פי אופיו גודלו ויצריו התאמתו לתנאי הגידול שתוכלו לאפשר לוו ובהתאם לסגנון חייכם כגון: מקום מגורים: בית פרטי או קומות, מצב משפחתי: ילדים, חיות מחמד אחרות ועוד.

כמו כן, יהיה זה בלתי מתאים לבחור בגור גולדן (כלב גדול) שנהנה מריצות ארוכות ומפעילות ספורטיבית יומיומית,, במידה ואין באפשרותנו להעניק לו אופציה לפריקת יצרים, כדי שיגור בבית קטן בו בני המשפחה רוב היום מחוץ לבית ואין להם פנאי לצאת אתו החוצה כדי לפרוק אנרגיות.

באתר ישנה רשימת סוגי הכלבים בה השתדלנו לפרט אודות תכונות האופי המאפיינות כל גזע.

חשוב  להתייחס לתכונות הייחודיות לכל סוג על מנת שההתאמה ביניכם לבין הכלב הטיפולי שלכם תהיה אופטימאלית.

מבחן גורים

  •    עד גיל 7-8 שבועות הגור עדיין לומד מאמו מיומנויות שרק האם יכולה ללמדו:

שפה כלבית נכונה, סוציאליזציה כלבית, משחק גבולות , נשיכות, ניקיון וכו'.

מיומנויות אלה קריטיות להתפתחותו, ולכן גור שיופרד מאמו ומהשגר שלו לפני גיל 8-7 עלול לפתח בעיות התנהגות.

בגיל 7-8 שבועות הקשר בין הגור לאימא נחלש ומתחיל מעבר לעצמאות לכן זה הגיל שבו אפשר לקחת את הגור הביתה.

  •    זכרו קודם כל אתם צריכים להגדיר לעצמכם שאתם מחפשים גור לעבודה טיפולית (כלב עבודה) לכן צריך בצורה מכוונת לחפש אחרי יצרים (הבאה, משיכה, משחק), מגע, קשר עין, הרמה, רגישות לרעשים והמבנה הפיזי.

חשוב לדעת ולהבין שהגור מתפתח עד גיל 18-12 חודשים לכן המבחן בודק את רמת פוטנציאל של הכלב וכי הכלב ממשיך לגדוללהתפתח ולהתעצב לאורך כל התקופה הנ"ל.

שבמבחני גורים, תחום שילמד בהרחבה בקורס אילוף כלבים וכלבנות טיפולית, אנו לומדים להתבונן ולזהות תכונות אופי ויצרים בגורים ובאם ולבחון גם את סביבת הגידול.

מבחני גורים מבצעים בגיל 6-8 שבועות

 

 כאשר בוחרים גור חלק חשוב הוא לבחון את האם:

האם יש לה אופי נעים ונוח בעלת יצרים?

האם היא מטפלת היטב בגורים ולא דוחה אותם או לא מטפלת באחד מהם?

כיצד היא מגיבה לבני אדם, האם היא חברותית, פחדנית, יצרית?

מה מצבה הכללי, מטופלת, נקיה, מוזנחת ובאיזה סביבה היא חיה, חצר, קור, חום, בית וכו'.

 

 

סוגי כלבים: גדול, קטן, גזעי או מעורב?

לבחירת כלב טיפולי יש מספר היבטים שצריך להביא בחשבון וזאת בראיה מקצועית של מאלף כלבים. מאלף כלבים יודע יחד אתכם לראות, להבין ולהתאים את גזע הכלב למשפחה המתאימה..

כלב טיפולי הינו כלב עבודה ובבחירת כלב עבודה צריך לקחת בחשבון: מצב משפחתי ומקום מגורים.

עבודה עם כלב טיפולי היא עבודה לכל דבר ועניין ומצריכה זמן והשקעה ולכן אם בחרתם את המקצוע הזה חשוב שתתאימו את הכלב ליכולות לתנאים ולסוג הטיפול.

האם אפשר להכשיר כלב מעורב ככלב תרפיה?

אנו ננסה לעמוד על ההבדל  בין כלב גזעי למעורב בהקשר הזה, :

כלב גזעי

ההבדל הוא בתיעוד.

ההגדרה מתייחסת לתיעוד בלבד.

 

מכיוון שכלבים גזעיים מתרבים בפיקוח ניתן לראות שימור גנטי של תכונות אופי ויצרים רלוונטיים לגזע, דבר המאפשר לנו לכוון לתכונות וליצרים הרצויים לנו.

כמובן שלכל כלב אופי אינדיבידואלי על סקלת היצרים והתכונות של הגזע.

אצל כלבים גזעיים, לצערנו, גם העברה גנטית של בעיות פיזיולוגיות.

מגדל אחראי לא יאפשר הרבעה של כלבים כאלה.

 

אצל כלבים מעורבים בד"כ אין לנו מידע על כל הגזעים הכלולים במטען הגנטי שלהם ולכן ההתייחסות לתכונות אופי ויצרים יותר מורכבת.

 

על ידי הרבעות מכוונות הצליחו לבודד תכונות אופי ותכונות פיזיות שהיו הכרחיות לתפקוד יעיל של הכלב,

לדוגמה: קבוצת כלבי הרועים, אשר נועדו לעזרה במרעה צאן, הכרחי שיהיה יצר רדיפה, ונתונים פיזיים של אתלטיות וכוח סיבולת.

בכלב גזעי, כבר בעת רכישת הגור ידועים פרטים רבים על אופיו, צרכיו, ניתן לצפות את גודלו על פי תקן הגזע.

אצל כלב מעורב לא תמיד, פרוותו וצורתו

המקלים על מציאת הכלב המתאים לעבודה עם כלב טיפולי.

חלק גדול מהגזעים כיום אינם עובדים בייעודם המקורי, ובמקום זה הם משמשים ככלבי לוויה

כמו הבולדוג האנגלי שייעודו היה להילחם בשוורים וכיום הוא כלב משפחה בעל אופי ידידותי ביותר,

ישנם גם גזעים שמשתמשים בהם לתפקידים חדשים , כמו הלבדור ריטריבר והגולדן ריטריבר שמתפקדים ככלבי נחיה לעיוורים .

כלב מעורב – לא ניתן לקבוע את אופיו יצריו או גודלו של הכלב והמטען הגנטי, חששנות פיתוח מחלות גנטיות או חרדות.

צריך לשים דגש על- אנרגטיות, מגע, עבודה מרחוק, יצרים חזקים / מוחלשים רמת אינטליגנציה וכו',

לכן בכלב ראשון ההמלצה, כדי להקל קצת על תהליך ההכשרה, היא לקחת כלב גזעי,

אך למי שיש זמן, רצון ויכולת העניין נתון לבחירתו,

בחירת כלב לפי סוגי אוכלוסייה –

גם כאן המחשבה חייבת להיות מאוד מקצועית עם ראיה קדימה.

עם אלו סוגי אוכלוסייה תרצו לעבוד?

קשישים, ילדים, אסירים, אוטיסטים תשוש נפש, עבריינים לשעבר?

במהלך מפגשי המבוא לקורס כלבנות טיפולית ילמד גם הנושא של התאמת כלב לאוכלוסייה הרלוונטית לטיפול.

לדוגמא: כלב גדול לילדים קטנים יכול לא להתאים מכוון שהם יראו בו משהו מגושם מאיים ומפחיד,

מגוון הדוגמאות והאפשרויות הוא גדול, .

יהיו ילדים שעבודה עם כלב גדול תעצים אותם ותיתן להם תחושת בטחון ויהיו כאלו שירגישו נוח ליד כלב בעל ממדים קטנים.

יהיו אסירים שעבודה עם פודל יכולה לעורר אצלם אמפתיה, צורך להגן, לטפל, להיות רגיש

לעומת זאת ייתכן עבודה עם נרקומנים לשעבר פודל יכול להיות פחות מתאים  ולברדור שהוא כלב גדול מאסיבי ומעניין מבחינתם יכול להתאים יותר..

לסיכום : כאשר בוחרים כלב טיפולי צריך לקחת בחשבון כפי שאמרנו בהתחלה:

מצב משפחתי, מגורים, זמן  אנרגיות, חינוך ומשמעת וכמובן הסתכלות קדימה עם איזה סוגי אוכלוסייה אתם רוצים לעבוד.

שירי, מאלפת כלבים מומחית ומטפלת התנהגותית בכלבים

מדריכה קורס כלבנות טיפולית במרכז אופק

חברת צוות במרכז אופק להכשרת מטפלים ומדריכים.

 

 

קורס טיפול בעזרת כלבים אופק

כלב טיפולי בעולם של תקשורת

אני מאי, קלינאית תקשורת ומטפלת בעזרת כלבים. עוסקת בכל תחום בנפרד אך גם משלבת את שני העולמות.

תפקיד הקלינאית לאבחן ולטפל בבעיות הקשורות לרכישת שפה בשלבי התפתחותה, ביכולות תקשורתיות, בליקויי היגוי, בשטף הדיבור, בבעיות קול ובליקויי בשמיעה, וכן בהשפעות על ההתפתחות של משחק וחשיבה.

כלבנות טיפולית או טיפול בעזרת כלבים, מכילה מגוון מרכיבים טיפוליים רגשיים, קוגניטיביים, חינוכיים וכד' ומשלבת את חברנו ההולכים על ארבע. קהל היעד הוא רחב וכולל אוכלוסיות שונות בכל הגילאים, כגון:CP , אוטיזם, הפרעות קשב, קשישים, פגועי נפש, נוער בסיכון ועוד בעלי צרכים מיוחדים ובעלי התפתחות טיפוסית.

כחלק מההתנסות הקלינית במהלך לימודי התואר להפרעות בתקשורת, הגעתי למגוון מרכזי טיפול. שם זכיתי לפגוש, לצפות ולטפל בילדים בעלי צרכים מיוחדים, נוער בסיכון, מבוגרים בתהליכי שיקום ועוד. אך משהו היה חסר בתוך הפאזל הטיפולי שלי.

הנקודה שבה הצלחתי להתחיל לדייק מה הוא החוסר שאותו הרגשתי, הגיעה רק לאחר סיום התואר. אז אני אחזור מעט אחורה בזמן.

בגיל 6 קיבלתי את הכלב הראשון שלי "ברנדי", לברדור בן שנה וחצי שהיה מיועד להיות כלב נחייה לעיוורים אך נפלט מהקורס בשל מחלה שהתגלתה אצלו. אימצנו אותו ככלב שובב ואנרגטי, אך עם אינטליגנציה רגשית שהיא בוודאות חלומו של כל מטפל. ושם סיפור האהבה עם כלבים התחיל.

במהלך השנים מאז, גידלנו במשפחה שלושה כלבים. הם תמיד היו מקור האושר, הצחוק, הכעס, העצב ועוד אינסוף רגשות שרק בעלי כלבים יוכלו להזדהות איתם. לכלבים יש יכולת למלא כל חלל שהם נמצאים בו, בלי מילים או אפילו מעשים, אלא מעצם היותם.

נחזור לתקופת ההתנסות. יום אחד הייתה לי הארה: "חסרה לי אנרגיה ויצירתיות בתוך הטיפול". מי שאפילו רק קצת מכיר אותי יודע שלא חסרה לי אנרגיה כבן אדם, אבל כמטפלת משהו לא התרומם.

התקשיתי לגלות יצירתיות ולייצר מוטיבציה ורמות עוררות שיהפכו את המפגש עם המטופל לחוויה משמעותית ומהנה עבורו, אבל לא פחות חשוב מזה, לחוויה כזו גם עבורי. במקרה לחלוטין, נחשפתי באותו זמן לעולם הכלבנות הטיפולית. לא יאמן איך ברגע יכולים ליפול כל כך הרבה אסימונים. מיד התחלתי לברר על  המקצוע ונרשמתי ללימודים.

בתחילת עבודתי כקלינאית תקשורת החלטתי להתמקד באוטיזם. למה דווקא בתחום זה? בעיקר מתוך סקרנות ותחושות בטן לא ברורות. מאז, אני עובדת עם ילדי ASD בגילאי גן. במקביל, התחלתי את לימודי הכלבנות עם הכלב שלי אלברט, כלב מגזע רועה אוסטרלי. ביחד, למדנו גם על טיפול רגשי, עברנו סטאז'ים שונים ואנחנו עוד לומדים ומתפתחים בכל יום שעובר. במהלך לימודי הכלבנות ובעיקר בסטאז', הרגשתי סוף סוף שאני "בבית", שזו החתיכה בפאזל שהייתה חסרה, מצאתי את אנרגיה והיצירתיות.

אני עדיין חוקרת ואמשיך ולחקור על השילוב בין העולמות של קלינאות וכלבנות, בשאיפה לשלב את שני הכובעים הללו בצורה הטובה ביותר. נקודת המבט שלי היא הוליסטית, אני מאמינה כי תקשורת, שפה ודיבור באים יד ביד עם עולם הרגש ויש לגעת בכל תחום מבלי להתעלם מהשני, ואיזה כלי מתאים יותר מחברו הטוב ביותר של האדם?

עם הזמן והניסיון אני מבינה שהכלבים הם לא רק גורם שמכניס אנרגיה ומוטיבציה, הם שותפים מלאים ומהווים גורם מטפל משמעותי בתוך עולם התקשורת. הנוהג והכלב הם צוות. ככל שאני מעמיקה בשני התחומים, כך אני מגלה עד כמה הכלבים מכניסים ערך מוסף ומזמנים אינטראקציות, שלפעמים אנחנו כבני אדם כושלים בהן. בנוסף, הם נקיים מביקורתיות ודעות קדומות, נותנים אהבה ללא תנאי ומהווים כלי השלכתי שאין שני לו. הכי חשוב- הם עוזרים לי להיות קלינאית תקשורת טובה ואדם טוב יותר בתוך הטיפול ואף מחוצה לו.

באחד המקומות בהם עבדתי עם ילדים על הספקטרום כקלינאית, נהגתי לדבר על אלברט שעות ארוכות הוא היה אז עדיין גור קטן ושובב בהכשרה, והרביתי לספר עליו בעזרת תמונות וסרטונים לילדים ולנשות הצוות. הפרופיל של הילדים היה מעורב וכך גם רמת ההתעניינות והסקרנות שלהם בכל הנוגע לסיפורים שלי. חלקם הרבו לשאול שאלות ולהזכיר את השם שלו, חלקם חייכו למסך לנוכח המראה של הגוש הפרוותי, שהזכיר יותר דב מאשר כלב, וחלקם לא הביע עניין כלל.

יום אחד החלטתי שהגיע הזמן להביא את אלברט איתי לביקור קצר, מה שקרה באותו מפגש ישאיר בי הדים עוד זמן רב. נכנסנו בהפתעה אל תוך החלל, הילדים הסתכלו עלינו, הגיבו בחיוך ובקולות שמחה והפתעה, אך תגובה אחת הפתיעה אותי יותר מכולן, תגובה של ילד אחד מיוחד. במשך כל ההכרות האישית שלי עם אותו ילד, ובכל תיעוד שלו בתיק האישי לאורך השנים, המאפיינים הבולטים של הפרופיל שלו היו פאסיביות, היעדר יוזמה ומיעוט בשימוש בשפה מילולית. הוא היה מהילדים שלא הביעו עניין כלל כשהזכרתי והצגתי את אלברט בתמונות וסרטונים, אבל הסצנה באותו יום הייתה שונה לחלוטין. בזמן שכל הילדים היו בעיקר המומים, הוא ניגש הישר אל גוש הפרווה ומשך בחוזקה באזור שמאחורי האוזניים שלו ואמר מילה אחת: "אלברט".

כמובן שלא צפיתי כלל את המהלך ולכן התקשיתי למנוע אותו, אך למזלי הכלבים בקורס עוברים הכשרה בדיוק למצבים כאלה ואלברט לא הגיב למתרחש. לאחר שהסברתי והראיתי לילד איך רצוי לגשת ולגעת בכלב, קרה דבר נפלא. הוא התיישב עלי, תוך שהוא חלץ את נעליו וגרביו והניח את שתי הרגליים הישר על גבו של אלברט. אני מתקשה לתאר על הדף את החיוך, המבט ורמת העוררות שהתגלו באותו הילד באותו הרגע, כמה תקשורת בלתי מילולית עברה בין שני היצורים הקסומים הללו.

המקרה הזה הוא רק אחד מיני רבים שפתחו לי אופקים. לפתע הכתה בי הבנה כל כך נעימה. הדבר הראשון שהבנתי עוד טרם המקרה: כלב הוא גורם מוטיבציה ויכול להוסיף עניין בטיפול. הדבר השני הוא, שיש לכלבים יכולת להיות כלי תקשורתי בלתי מילולי אדיר. דבר נוסף שהבנתי באותו הרגע, הוא שייתכן והילד הביע צורך חושי שאותו הוא מתקשה להביע מילולית, שהרי היה משהו בפרווה של אלברט שיצר אצלו תחושה נעימה והוא חתר למגע למשך זמן ארוך איתו. לבסוף, ואולי ההבנה העמוקה ביותר שלי מאותו הרגע: זוכרים שאותו ילד לא הביע כלל עניין באלברט ולא היה ברור אם הוא הקשיב והבין את הסיפורים שלי? אז אותו הרגע שבו הוא רץ אליו ואמר את שמו, הראה כי הוא אכן הקשיב, הבין ושמר את אלברט בזיכרון. לגבי חלק מהילדים על הספקטרום, בעיקר בגלל פאסיביות וחוסר או מיעוט בתקשורת מילולית, יש קושי רב לסביבה לדעת את מידת הקשב וההבנה שלהם, ולנו, המטפלים, לאבחן אותן בצורה מדויקת. אבל כאשר נכנסת מידה של מוטיבציה לתמונה, במקרה הזה באמצעות כלב, הדבר מאפשר לפתע לקבל הצצה אל תוך עולמם.

לשמחתנו, המטפלים בעלי הכלבים, הכלב הוא גורם מוטיבציה שמעודד שיתוף פעולה, מוכיח עצמו פעם אחר פעם כמטפל בפני עצמו ומאפשר לנו חיים הרבה יותר קלים.


מאת: מאי שמולביץ 050-6589917

קלינאית תקשורת, מאלפת כלבים מוסמכת, כלבנית טיפולית.

קורס כלבנות טיפולית

יש לי סיכוי – כלבנות טיפולית עם נוער בסיכון

לא פעם ולא פעמיים במהלך חיינו חשנו את התחושה המתסכלת הזו של  להרגיש אבוד.

עכשיו, קחו את התחושה המחריבה הזו והכפילו אותה פי כמה וכמה.

כשהגוף מלא בהורמונים, כשחיינו הגיעו לנקודת תפנית- להתבגר או לעצום עניים.

אותה תחושה מבלבלת המציפה אותם, מביאה לפעמים למקומות פחות טובים. .

כל אחד מאיתנו החוזר רגע במבט אחורה, אפילו ברפרוף מהיר, מוצא כי תקופת גיל ההתבגרות היה גיל מורכב,

מלא בעליות ומורדות, מלא תסכולים, כעסים, עצב, הכל כל כך עוצמתי.

חוויות שלא ישכחו לעולם, כאלו שבנו אתכם, הרכיבו חלקים חלקים לעיצוב מי שאתם היום.

אם לשים את הקלפים על השולחן, הייתי נערה לא פשוטה בכלל. הלוואי ובזמנו היה מי שיכוון אותי ויעזור לי לתעל את אותם רגשות עוצמתיים למקומות טובים יותר.

מי שיחזיק לי את היד ויראה לי את הדרך הנכונה, או לפחות יציב מראה בפניי על הטעויות הקריטיות שהובילו אותי למקומות שיכולתי למנוע מעצמי להגיע אליהם.

הרגע המכריע שהביא עבורי לשינוי היה בלימודי הכלבנות הטיפולית. אחרי מרדף מטורף להצלחה, הוכחה עצמית שאני יכולה יותר ולמידה מתמדת של מה היא סבלנות והכלה גיליתי את עצמי מחדש.

גיליתי מה החיה המדהימה הזו- כלב, יכולה לעשות לאדם.

אחרי ניסיונות רבים, אוכלוסיות שונות ומגוונות שלא הצליחו לתפוס אותי מספיק חזק,

מצאתי נערה, אחת מיוחדת, עדינה ורגישה. אותה נערה מקסימה הייתה כה מרשימה אך העדיפה להסתיר את כל יופייה תחת איפור כבד, בגדים רחבים והתנהגות בוטה.

תחילה פחדה מהכלבים, הלהקה הטיפולית שלי : בונו, ריצ'י וסאלי,  ״כלב זו חיה מסריחה״ הייתה נוהגת להגיד כשהייתה נכנסת אלינו. לאט לאט, כמו תמיד, מצאו הכלבים את דרכם אל ליבה, חיממו אותו, פתחו אותו והותירו אותה חשופה לגמרי.

חשיפה היא דבר מפחיד. במיוחד בגיל בו אתם לא יודעים על מי לסמוך, מה נכון ואיפה תמצאו את עצמכם לאחר מכן, פיזית ומנטלית.

לפעמים החוויות אותן חווים אותם נערים מופלאים, נקרות בדרכם, ללא בחירה, ללא רצון, זה פשוט קורה. אחרי זה, כבר כל בחירה שיעשו לא נראית להם כמו ירידת או עליית מדרגה, אלא נפילה במדרון חלקלק או שיגור לקצה האוורסט.

יש כאלו המגיעים מרקעים שונים, עם סיפורים שלא תמיד קל לשמוע, בטח שלא לעכל ופה חברינו על 4 נכנסים לתמונה.

אז נחזור לאותה נערה מקסימה, שגילתה פתאום עניין בהבעות פניהם של הכלבים, בתגובה שלהם למילים שלה, משהו שם השתחרר. היא סיפרה לי על אותם ימים שחורים בבית, איך לקחו את אחותה הקטנה ומאז לא ראתה אותה. איך אמא שלה הלכה לאיבוד ונוטלת יותר מידי כדורים ואיך אבא שלה שחוזר אחת לתקופה משליט טרור בבית. היא מחכה בסבלנות לגיוס, שיקח אותה הרחק מהבית הזה. היא חולמת להציל את אמא שלה, את ה״נפש השבורה שלה״ כמו שהיא נוהגת לומר.

כל זה היא מספרת ללא הנד עפעף, מביטה בפניה של סאלי, ולא מרימה את עינייה לרגע להביט בי. היא מתכופפת בעדינות ומנשקת את סאלי על המצח, סאלי מניחה את ראשה על הרגל שלה ונושפת. ״רק את מבינה אותי, נכון?״ ריצ׳י ממהר לבוא וגם כן מניח את ראשו על רגלה, וכך גם בונו בלי לחשוב פעמיים, הם הבינו. היא נותנת נשיקה לכל אחד וליטוף מהיר ״קדימה יש לנו עבודה לעשות״ היא אומרת ומחליטה להמשיך בתכנון הטיפול שלנו על דעת עצמה. הספיק לה, עכשיו צריך משהו טוב.

כך אותה נערה מופלאה כבשה אותי, מצאתי את עצמי לא פעם מזדהה עד כאב עם אותם נערים מקסימים, נעזרתי לא מעט בכלבים בעצמי בכדי לא להישאב לאותם מקומות.

ידעתי שהסיפור שלי רק התחיל, מצאתי את אותו ייעוד אליו ייחלתי בין אותם נערים, אלו המזכירים לי כמה יפה היא התמימות, כמה רגש הוא דבר מדהים ואיך השותפים שלי תמיד אבל תמיד יודעים מה לעשות.

אם להסתכל על הפן המקצועי, עבודה עם בני נוער דורשת לא מעט. הם ינסו לדלות עליך מידע, ינסו להפוך לחברים שלך ויחפשו את הדרך להוציא אותך מאיזון. אך עם כל זאת, אחרי קילוף מתמשך של שכבות הגנה, מתגלים ילדים עם לב גדול שרק רוצים למצוא נתיב אחר.

כלבים וילדים שילוב מנצח שאין עליו ספק, אך איפה הכלבים נכנסים בחיי בני הנוער? אחרי שהם מגלים את אותן יכולות ייחודיות של הכלבים, לקבל ולהכיל אותם בדיוק כפי שהם, ללא שיפוטיות, עם כל המגרעות, עם כל השינויים, פתאום הם זכאים לתפוס מקום של ממש. בעבודה עם בני נוער חשוב לי בתהליכי עבודה בכלבנות טיפולית להיות המקום הבטוח שלא יפלוט אותם, יאפשר להם לפרוץ חומות ולתת אפשרות ותקווה לצעדים לקראת שינוי.


מאת: נועם טליוסף

מאלפת כלבים מוסמכת, כלבנית טיפולית.

חברת צוות מרכז אופק, קורס כלבנות טיפולית.

כלבנות טיפולית מרכז אופק

צעדים קטנים וצעדים גדולים

צעדים קטנים וצעדים גדולים –
על רגלי ספורטיבי כחלק מתהליך כלבנות טיפולית –

הדבר הכי חשוב בכל מערכת יחסים הוא אמון. אמון חזק באדם או בחיה שלצידנו שמאפשר לנו להרגיש ביטחון במערכת היחסים ובתקווה גם מחוצה לה. זה נכון לגבי ילד-הורה, תלמיד-מורה, מטופל-מטפל, וכמובן בעולם הכלבנות הטיפולית; מטפל-כלב, מטופל-כלב ו- מטפל-כלב-מטופל.

רגלי ספורטיבי קלאסי הוא המצב שבו הכלב הופך לשלוחה של הגוף שלנו מצד שמאל. הוא צמוד אלינו, זז ביחד איתנו, לא משנה לאיזה כיוון או באיזו מהירות, והוא מסתכל לנו עמוק בלבן של העיניים וכאילו אומר – אני איתך, באש ובמים ואם זה לא מעיד על אמון ומקנה תחושת ביטחון, אז מה כן?

השילוב של רגלי ספורטיבי בתהליך של כלבנות טיפולית עונה על מטרות שונות מתוך עצם העבודה על התרגיל כפי שהוא צריך להיות; העלאת הביטחון עצמי, יכולת הנהגה, דיוק, תזמון, ויסות העוצמה הקולית והתנועתית, הבנת גבולות, הבנת משמעות החיזוקים בבניית מערכת יחסים וכמובן, תחושת ההצלחה בסוף.

בתהליך הלמידה של רגלי ספורטיבי משולבים שני עקרונות שעונים על צרכים של מטופלים רבים; סבלנות ומחויבות – אסביר כאן כיצד הם באים לידי ביטוי בתוך תהליך.

תהליכים לוקחים זמן. כולנו יודעים את זה, את כולנו זה מעצבן מדי פעם. לפעמים אנחנו מנסים לזרז את הדברים אבל לרוב אנחנו פשוט משלימים עם זה. אבל בטיפול אי אפשר להאיץ בדברים ובתהליך של רגלי ספורטיבי הסבלנות שלנו והיכולת שלנו להבין שהדברים הם תהליך ולא זבנג וגמרנו יקבעו את איכות התוצאה הסופית.
כשאנחנו עובדים על רגלי אנחנו מלמדים את הכלב לבצע כמה פעולות במקביל; כניסה לפוזיציה, תהיה צמוד אלי, תרים את הראש, לך בקצב שלי, תקפיץ את הרגליים, צמצם את הסיבוב שלך, שים לב למיקום הטוסיק שלך. אלו המון דברים לעשות בו זמנית עבור כלב ולכן אנחנו עובדים על הדברים מכמה זוויות ומחזקים אצל הכלב מספר מיומנויות (שכל אחת מהן גדולה ורחבה בפני עצמה) לפני שנעבוד על הליכה ברגלי, מה שדורש סבלנות מהמטופל וכמובן, גם מהמטפל.

זה דבר אחד להיכנס לפוזיציה אבל זה דבר אחר לגמרי להיות מחוייב לפוזיציה.

נסו לחשוב על הכלב שלכם, כמה זמן הוא מסוגל לבצע את אותה הפעולה מבלי להסתכל לצדדים? מבלי לעצור לרחרח? מבלי להסיר מכם את העיניים? זו המחויבות הנחוצה בשביל רגלי ספורטיבי. ועכשיו נסו לחשוב על עצמכם… צועדים קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה. כשהכלב שלכם מצמיד את הכתף שלו אל הירך או השוק או הברך שלכם ומסתכל עליכם במבט הבטוח הזה. המבט שסומך עליכם ולא מרגיש צורך להסתכל על הדרך כי הוא יודע שזה לא חשוב לאן – אתם תיקחו אותו לשם בבטחה. זה קורה כי ברגלי ספורטיבי המחויבות של הכלב נבנית כלפי הנהיגה, לא כלפי האוכל שמגיע, לא כלפי צעצוע, לא בגלל שיש עליו רצועה שמחוברת לקולר. אלא באמת כי הנוהג הצליח לרתום את הכלב בעבודה נכונה לפעולה כל כך מורכבת.

בתהליך הזה הכלב מלמד אותנו על תקשורת ועל מערכת יחסים בצורה הכי כנה שכלב יכול ללמד ובסוף התהליך – המטופל לומד להעריך את עצמו, להאמין בעצמו ובתקווה שגם לסמוך על האחר הרבה יותר.


מאת: רוני שגיא

מאלפת כלבים, מדריכת כלבנות טיפולית

חברת צוות מרכז אופק – מדריכה בקורס ריקודים עם כלבים.

כלבנות טיפולית

הכשרת כלבי תרפיה לכלבנות טיפולית – מהי הדרך הנכונה להכשרת כלב טיפולי?

כלב תרפיה הקרוי גם כלב טיפולי,

הוא כלב  המיועד לטיפול בילדים ומבוגרים המתמודדים עם אתגרים שונים,

לעיתים הקושי הוא רגשי או נפשי ולעיתים מדובר בלקות התפתחותית.

בשונה מכלב בית,

השיקולים בבחירה והכשרת כלב תרפיה שונים ומגוונים, ונובעים מהתפקיד אותו הוא מיועד למלא.

כדי שתהליך ההכשרה של כלב התרפיה יהיה מוצלח, כלומר מתאים לעבוד עם מגוון אוכלוסיות שונות,צריך לוודא שהכלב אותו אנחנו מכשירים הוא בעל התכונות המתאימות לתפקיד.

בנוסף – ככל שנתחיל את ההכשרה בגיל המתאים כך יגבר הסיכוי להצלחה.

אז מה נדרש מכלב טיפולי?

כלב טיפולי עובד במהלך היום עם מספר נוהגים שונים (המטופלים) ולא רק עם בעליו.

חשוב לדעת שלא כל גזעי הכלבים מתאימים להגדרה זו,

ישנם גזעים, כמו רועה גרמני לדוגמה, שהם "גזעים של נוהג אחד".

כלב טיפולי עובד מספר שעות כל יום – איך גורמים לכלב לרצות לשתף פעולה עם כל המטופלים? קוראים לזה "דרייב" או יצר. אתם מבינים? כאשר העבודה הטיפולית מספקת את היצר והצורך של הכלב במשחק או בפעילות, העבודה הופכת להיות עבורו פרס.

גם כאן – יש הבדל בין גזעי כלבים שונים בהתאמה להגדרה זו.

כלב טיפולי צריך להיות בעל יכולת הכלה גבוהה של התנהגויות שונות של המטופלים.

אם בגלל חוסר תשומת לב, ואם בגלל בעיה התנהגותית כזו או אחרת הנובעת מהלקות של המטופל, הכלב עלול להיקלע למצבים לא נעימים עבורו, וחייב ללמוד להגיב בדרך מתאימה.

הזמן הנכון לפתח יכולת הכלה שכזאת אצל כלב היא בגיל צעיר מאוד – כבר בשלב הגורות.

שיקול נוסף בבחירת כלב תראפיה בשלב הגור הוא בריאות.

אחרי הכול, אם בחרתם לעסוק בכלבנות טיפולית אתם תלויים בכלב שלכם לפרנסתכם.

במצב כזה תרצו לעשות הכול כדי לוודא שהכלב שבחרתם להכשיר אינו סובל ממחלות כאלה ואחרות.

רכישת גור מתועד ממגדל מקצועי, תעניק לנו בטחון שהכלב נקי ממחלות אופייניות לגזע שלו, ובכלל, וזאת ע"י בדיקת ההורים למחלות אלו, המבוצעת ע"י המגדל.

המונח "כלב מתועד" אומר הרבה יותר מאשר אם לכלב יש תעודות. הוא אומר שיש תיעוד של ההורים שלו, ושל המלטות קודמות שלהם, וגם של הסבא והסבתא וכו'.

מגדל מקצועי לא ימשיך לזווג כלבים שהצאצאים שלהם לא מוצלחים.

שיקול מקצועי לבחירת כלב תראפיה בשלב הגורות הוא שלאחר שתלמדו להכשיר כלב תראפיה מההתחלה ותדעו מהי הדרך המקצועית והאיכותית להכשרת כלב טיפולי תוכלו בעתיד להרחיב את הלהקה עם כלבים שונים לבחירתכם,

אתם תהיו נוהגים מקצועיים ומנוסים ותדעו בעצמכם כיתד לעבוד נכון ובמקצועיות עם כל כלב.

אז בואו נסכם: האם כל כלב יכול להיות כלב טיפולי?

ובכן, לא.

כלבים רבים יכולים לקחת חלק בטיפולים כאלה ואחרים,

אבל כלב טיפולי, בייחוד הכלב הראשון שלכם, צריך להיות בעל יכולת לעבוד עם מגוון רחב של אוכלוסיות, צריך לאפשר לכם לפעול איתו  במגוון רחב של פעילויות טיפוליות,

ולכן צריך להיות מה שאנו מכנים "כלב מדויק"

כלומר כלב שנבחר בהתאם לכל מה שפירטתנו לעיל,

ולא פחות חשוב מכך – מתאים לשגרת ואופי החיים שלכם ושל בני ביתכם.

הבחירה כוללת בחירת גזע, קו דם וכן בחירת המגדל או ההמלטה הרצויה לכם (מתוך האפשרויות הקיימות כמובן).

ומה לגבי כלבים מעורבים?

ובכן, השאלה לגבי כלבים מעורבים עולה הרבה ולהלן תשובתנו:

כשתהיו בעלי ניסיון באילוף ובהכשרת כלי תראפיה, וכבר יהיה לכם כלב טיפולי אחד,

אם תרצו – תוכלו להחליט ללכת על כלב מעורב ככלב שני.

עם הכלב הראשון שלכם, אנו ממליצים לכם לא להמר, וללכת על בטוח.

למידע נוסף אודות קורס כלבנות טיפולית במרכז אופק תוכלו למצוא כאן

 

 

טיפול בעזרת כלבים מרכז אופק

השפעת טיפול בעזרת כלבים ללוחמים המתמודדים עם פוסט טראומה PTSD

כאשר אתם חושבים על טיפול ב PTSD, אתם בטח לא מדמיינים טיפול בעזרת כלבים . לרוב נחשוב מיד על ריפוי הטראומה בטיפול פסיכולוגי קונבנציונאלי. עם זאת, התערבות טיפולית עם כלב יכולה להועיל, בעיקר עם נושא ההתקשרות וויסות עצמי, הן במהלך הטיפול והן לאחר מכן.

הדברים לא תמיד היו כל-כך פשוטים ושלווים, פלאשבקים, חלומות רעים, קושי בשינה, אשמה, דיכאון, פחד ודאגה מציפה בערך שליש מהגברים והנשים שבילו זמן באזורי מלחמה. לוחמים רבים שמתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), חוסר תקווה ופחד כי אין פתרון בר קיימא. למעשה, פחות מ 40% של יוצאי צבא מחפשים טיפול, ואין ספור אחרים נמצאים בהמתנה לטיפול .

אבל יש עזרה וטיפול שמגיע עם ארבע כפות רגליים, אף רטוב והכשרה מיוחדת מאוד: טיפול בעזרת כלבים ללוחמים, הלוחמים הנעזרים בכלבים מדווחים על רמות נמוכות יותר של דיכאון וחרדה, פחות אשפוז ויתרונות רבים אחרים.

לגיבורים רבים יש שתי רגליים. אבל לחלקם יש ארבע עבור כלבי הטיפול האמיצים והייחודיים האלה, האושר הגדול ביותר בחיים נובע משותפות עם לוחם שזקוק להם.

כשמדובר בטיפול בעזרת כלבים ללוחמים, הנחת היסוד היא פשוטה: שותף ללוחם המתמודד עם דיכאון, PTSD, חרדה, TBI או כל נכות אחר מלחמה אחרת (כולל ניידות מוגבלת, קטיעה או ליקויים חזותיים או שמיעתיים). כלב טיפולי הינו בעל טמפרמנט יציב, התנהגות אדפטיבית, יכולת לעבוד תחת לחץ ועבודה בטוחה עם המטופל. רבים מהם גם מאוד אינטואיטיביים ונבחרו עבור הפוטנציאל שיש להם ביצירת קשר עמוק ,הם יכולים לשקף למטופל מגוון בעיות רגשיות, או שינויים במצב הרוח ויכולות פיזיות.

כלבים אלה עוברים הכשרה לתקשר עם אנשים אחרים בזמן שהם בתפקיד. הנוחות והחיבה שהם מספקים ללוחמים המתמודדים עם ההפרעה הפוסט-טראומטית, עוזרים להפחית את השכיחות של מחשבות אבדניות, אלימות, שימוש בסמים, אלכוהוליזם והתמוטטות נפשית ורגשית רצינית.

כלבנות טיפולית יכולה לעזור להנחות את האנשים החיים עם טראומה חזרה לתחושת הבטיחות, לסייע בשיפור קשרים בינאישיים על ידי עבודה על תקשורת בריאה בתוך המפגש, לעודד מעורבות בקהילה ולהשיג מחדש אזורי תפקוד שעלולים להצטמצם בגלל הטראומה שלהם במיוחד במיקוד בחוויה הסומטית, בנוסף הקשר החם בין אדם לכלב מעודד תחושת ביטחון שיכולה להועיל מאוד עבור אנשים החיים עם PTSD.

ההשפעה המרגיעה של כלב יכולה לסייע בהפחתת התגובה הגופנית היווצרות הסימפטומים, בדרך של עבודה גופנית, הגברת המודעות לשינויים הגופניים- חיצוניים ופנימיים, ול"חוש החישה", החל מהיציבה תנועות-גוף וטון דיבור ועד לגוון העור חום-קור והתרחבות האישונים. זאת, במטרה להתחבר לשפת המוח האחורי וחוכמת הריפוי הפיסיולוגית הטבעית במיוחד לאנשים שחוו טראומה. טיפול בעזרת כלבים יכול להפחית את תגובת האיום המאפשרת מעורבות קהילתית מוגברת.

הקלה על עיבוד טראומה

הקשר האנושי- עם הכלב שמתרחש בין הסובייקט לכלב יכול להעלות תוצאות חיוביות רבות, ובמיוחד להגדיל את תגובת ההתקשרות שמפעילה את הורמון האוקסיטוצין, מה שמגביר את האמון ואהבה בבני אדם.

התקשרות בטוחה ידועה כמגדילה את החוסן לנוכח מצוקות במיוחד במצבים של חוסר אונים, וויסות רגשי ומערכת העצבים, ומגדילה את היכולת לקשרים בין-אישיים יציבים (Dwiwardani et al, 2014). מטופלים הנמצאים במצב התקשרות בטוחה תקינה מסוגלים להשיג תוצאות טובות יותר מהתהליך, מכיוון שהם מסוגלים להתמודד עם רגשות כואבים. זו הסיבה שמטפלים שמתמחים בטראומה מתחילים לעבוד על מציאת מקום בטוח וחיזוק משאבים לפני שמתחילים את תהליך העיבוד של החוויה הטראומתית, פיתוח או שיפור של התקשרות בטוחה, כאשר הכלב הטיפולי מהווה את המשאב והביטחון לו זקוק המטופל בכדי לגעת בחלקים הפצועים שלו.

כלבים עוזרים להקל על הוויסות עצמי, במהלך הטיפול וגם לאחר מכן. הגירוי התחושתי של בעלי חיים מעניק נחמה לרגע הנוכחי ב"כאן ועכשיו", וממזער את תסמיני החודרנות והעוררות. כלבים גם יכולים לעזור כמנחים חברתיים, ומפחיתים תסמינים של הימנעות וחוויות של בידוד, ניתוק וריחוק חברתי.

בני אדם אינם רק חופשיים, אלא מה שהכי חשוב זה שהם חופשיים למשהו – כלומר להשיג מטרות ומשמעות. החיפוש אחר משמעות נתפס כמוטיבציה העיקרית של בני האדם. כאשר אדם לא יכול לממש את חייו "רצון למשמעות" בחייו, הוא יחווה תחושה תהומית של חוסר משמעות וריקנות. התסכול מהצורך הקיומי במטרות משמעותיות יביא לתוקפנות, התמכרות, דיכאון ואובדנות, והוא עלול לגרום או להעלות את המחלות הפסיכוסומטיות והפרעות נוירוטיות. שילוב של כלבים בחייהם של הלוחמים המתמודדים עם PTSD יכול לעזור להם במציאה ובשאיפה למשמעות בחיים.


מאת: יוני יושע

לוגותרפיסט, מטפל ב EMDR & SE

ראש תחום טיפול רגשי במרכז אופק.

קורס כלבנות טיפולית

טיפול, תקשורת ואימון כלבים – שהמקצוע שלך בוחר בך

 

כשהחלטתי ללכת להיות מאמנת לכלבים ומטפלת בעזרת כלבים זאת הייתה בחירה לעשות שינוי באמצע החיים.

במשך כשלושים שנה הייתי חוקרת מדיניות בריאות, בעיקר בתחום בריאות הנפש. אז איך בכל זאת הגעתי לעבוד עם כלבים?

תמיד אהבתי כלבים ובילדותי היו לי כלבים, אבל תמיד בשלב כלשהו הם נעלמו. יום אחד הכלב פשוט היה נעלם מהבית, ההורים שלי היו מוסרים אותם בלי התראה מוקדמת. הלב שלי היה נצבט כל פעם מחדש עד שהבטחתי לעצמי שלא אביא כלב, כי זה פשוט כואב.

בתור סטודנטית צעירה למדתי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה וחינוך, כשהגיע שלב ההחלטה אם ללכת לעסוק במקצוע ולפגוש מטופלים, הבנתי שאני יותר נמשכת לתחום המחקר (בדיעבד הבנתי שלא הייתי שלמה עם המתכונת של הטיפול הפסיכולוגי הקונבנציונלי) לכן, בחרתי לעסוק במחקר חברתי ולהיות חוקרת בתחום בריאות הנפש.

לקראת גיל חמישים במהלך תהליך אישי עמוק שעברתי, הגעתי לתובנה שיש שלושה דברים שאני הכי אוהבת לעשות:

אני אוהבת אנשים, אני אוהבת כלבים ואני אוהבת לטפל.

היו לי כבר שתי כלבות בבית, קלרה ואולה. את קלרה אימצתי בתקופה שהייתי מאד חולה, בהמלצתו של הרופא שטיפל בי. היא הייתה חלק מתהליך ההחלמה והשיקום שלי. את אולה הבן שלי הציל מההסגר כשהייתה בת 4 חודשים. היו ימים שהרגשתי שאני פשוט רוצה להישאר איתן בבית ופשוט להיות איתן. הרגשתי לא טוב עם עצמי שבמקום ללכת לעבודה אני רוצה לבלות איתן. ופתאום זה התחוור לי; אני רוצה את הנוכחות שלהן איתי כל הזמן, הבנתי שאני רוצה לעבוד עם כלבים.

עם התחושה החזקה הזאת הלכתי ללמודי אילוף כלבים במסגרת מרכז אופק והמשכתי ולמדתי גם קורס כלבנות טיפולית. כחלק מתהליך ההכשרה, הבאתי גורת גולדן ששמה מיה שעברה איתי את ההכשרה בתור מטפלת בעזרת כלבים.

אני כיום מאמנת לכלבים ואנשים. אני בכוונה משתמשת במושג מאמנת ולא מאלפת, כי אין צורך לאלף אף אחד.

התהליך הוא אימון של הבעלים להפוך למאמן/ת הטוב ביותר של הכלב שלו/ה זאת על ידי בניית תקשורת טובה וברורה בין השניים. התהליך של למידת הפקודות הבסיסיות הוא האמצעי ולא המטרה. המטרה היא שהכלב ילמד את השפה שלנו ואנחנו נלמד להכיר את השפה שלו. כלבים מתקשרים עם כלבים אחרים דרך שפת הגוף ולכן כחלק מתהליך האימון אני מלמדת את האנשים להבין את שפת הגוף של הכלב.

אני מאמינה באימון הומני ומכבד ללא שימוש בכח, האחריות להבנת הכלב ומתן מענה מתאים כדי שיבין אותנו היא שלנו בלבד. משפט שאני תמיד מצטטת ללקוחות שלי: ” הכלב תמיד יאהב אותך אבל לא בהכרח יסמוך עליך“ – יצירת יחסים ותקשורת בוני אמון הם הבסיס לחיבור נכון בין הכלב לביננו.

כמטפלת בעזרת כלבים אני עובדת בטיפול פרטני ובטיפול בקבוצה בקליניקה שלי. אני גם עובדת במחלקות הסגורות בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל ומטפלת בילדים במסגרת בתי ספר יסודיים וחטיבות הבינים.

הטיפול בעזרת כלבים הוא טיפול המתבסס על יצירת תקשורת בין הילד לכלב דרך העבודה המשותפת שלהם.

הייחודיות של הטיפול הזה היא שהילד לא חווה שהוא בטיפול, מבחינתו הוא בא כדי לשחק ולהנות עם הכלב. המרחב הטיפולי הוא קליל ומזמין ואני כמטפלת נמצאת שם כדי לאפשר ולתווך את התהליך.

בתחילת הטיפול מוגדרות מטרות טיפוליות שמתורגמות לעבודה הטיפולית שמתוכננת בכל מפגש.

במהלך מפגשים נוצרות הזדמנויות שונות עבור הילד ללמוד על מצבי חיים, להתנסות במיומנויות חברתיות וכישורי חיים. להתמודד סוגיות כמו:  תסכול, התמדה, אחריות, יוזמה, הקשבה, דיוק, סבלנות, ראיית האחר ועוד. הטיפול נוגע גם בעולם הרגשות של הילד כמו ביטוי של חרדות, הצפת פחדים וכן נוגע בביטחון העצמי של הילד ובדרכי התקשורת שלו. הכלב מהווה עבור הילד ”מראה“ שמשקפת לו באופן מיידי ונטול ביקורת את האופן שבו הוא מתקשר-הם הוא קשוב לכלב? האם הוא סובלני כלפיו?

המטרה במפגשים הטיפוליים היא לשפר את תפיסת המסוגלות של הילד, להעצים אותו ולהגביר את הבטחון העצמי שלו. כל זאת על ידי יצירת חוויות של הצלחה והתמודדות בונה עם אי הצלחה. התהליך נעשה באמצעות פעילות מהנה, משחק ותרגול עם הכלב. כשהתהליך הינו תהליך מכיל, מחבק ונטול שיפוטיות. הילד לומד דרך תהליך של מודלינג שלטעות זוהי דרך ללמוד. המושג של אהבה בלתי מותנית מקבלת תוקף במפגש בין השניים.

החזון שלי הוא לחבר בין אנשים לכלבים, כי אני מאמינה גדולה בקשר המרפא והמעצים שקיים בין הכלבים לביננו. הכלבים באו לעולם הזה כדי לפתוח לנו את הלב שלנו, כדי שנלמד להכיל ערכים כמו חמלה, אהבה, נדיבות וראיית האחר. המחויבות שלי היא שהחיבור הזה יביא הרבה טוב לעולם הזה- לנו ולהם.


אירית אלרועי – 054-4384113

מחברת בין אנשים לכלבים – מאמנת לכלבים ומטפלת בעזרת כלבים.

בעלת תואר שני בפסיכולוגיה וחינוך.

טיפול בעזרת כלבים מרכז אופק

כלבנות טיפולית כמסייעת בטיפול בפוסט טראומה בילדים עקב פגיעה מינית

פגיעות מיניות הן נושא כאוב וקשה בכל גיל ובכל מגדר, לא כל שכן שמדובר בילדים.

הסטטיסטיקה מצביעה על נתונים קשים של לפחות ילד אחד מתוך חמישה שנפגעים מינית בישראל.

עד גיל 12 אין הבדל בשיעורי הפגיעה בין המינים – גם ילדים וגם ילדות נפגעים באותה המידה.

כאשר הפגיעה היא חד פעמית עלולה להיווצר טראומה משמעותית – BIG T TRAUMA  ובעקבותיה יסבול הילד מ PTSD (להבדיל מ – SMALL T TRAUM שעלולה להתרחש עקב קשיים כמו גירושין, קונפליקטים פנימיים וכו).

במקרים רבים לא מדובר על פגיעה חד פעמית אלא על סדרת פגיעות שלפעמים נמשכות שנים ארוכות, ואז נוצרת טראומה מורכבת C-PTSD מה שכמובן מקשה על ההתמודדות עם השלכותיה בטווח הקצר והארוך.

הנתונים מצביעים על כך שהרוב המוחלט של הילדים שנפגעים מינית, נפגעים ממישהו מוכר ולא מאיש זר. במקרים אלו הפוגע יכול להיות אחד ההורים, אחים, דודים  או כל בן משפחה קרוב אחר או לעיתים מכר של המשפחה, מורה וכדומה.

כשהתינוק נולד, באופן טבעי הוא יחפש בהוריו את הדמויות שידאגו לצרכיו הגופניים ולא פחות חשוב לצרכיו הנפשיים.

בהמשך הילד יזדקק למצוא בדמויות הקרובות אליו את הבטחון והידיעה שהם שם להיות איתו, להגן עליו בכל מצב ,לעודד אותו כאשר מצליח, לנחם אותו כאשר מרגיש מתוסכל, כאוב או בכל סוג של מצוקה.

התנהלות תקינה כזו עם המשפחה והאנשים הקרובים נותנים לילד את ההרגשה שהוא אהוב, מוגן ומוערך. הידיעה שיש על מי לסמוך ולמי לפנות בכל מצב מאפשרת התפתחות של רגשות בסיסים כמו אמון, אהבה, שמחה והכרת תודה .

במצב כזה הילד יפתח תחושת ביטחון בעצמו ובסובבים אותו ויהיה פנוי ליצור קשרים בין אישים מטיבים ובריאים, ולפתח מערכות יחסים תקינות בבגרות .

פגיעה מינית בילדים היא פגיעה קשה תמיד, אך כאשר הפגיעה באה מאדם שהילד אוהב ובוטח בו, אדם שאמור להגן ולגונן עליו הפגיעה הופכת לחמורה באלפי מונים .

הטראומה שהילד חווה במקרים כאלו עלולה להוביל לפגיעות קשות בהתפתחות אופיו של הילד והתנהלותו בחיים. הילד עלול לפתח מצבים של ניתוק – דיסוציאציה והאמון שהילד באופן טבעי חווה למקורבים לו מתרסק ובמקומו מגיעים רגשות בגידה, חוסר אונים וחרדה.

ילד שנפגע ירגיש בודד ונבגד, יחווה את העולם כמקום אכזר, יפתח נקודת מבט פסימית על החיים, ירגיש שלא ניתן לבטוח באף אחד, והוא לבד עם המצוקה, הכאב והסבל.

איך כלבנות טיפולית מסייעת לטיפול בנפגעים?

 ילד שעבר התעללות מינית זקוק לעזרה בבניית אמון מחודש, הפחתת החרדה, העצמה ובניית בטחון מחדש בעצמו ובאחרים.

במקרים רבים הילדים מתקשים לדבר על החוויה שעברו, הם זקוקים למקום בו הם יכולים לקבל אהבה, תמיכה וחום.

הכלב, בהיותו החיה המתקשרת ביותר עם בני האדם, יקבל את הילד באהבה, ללא שיפוטיות ובקבלה ללא תנאים. עצם השהייה עם הכלב, הליטוף החיבוק, האפשרות להתרפק עליו ומנגד קבלת היחס החם בחזרה מהכלב, מהווה חוויה תרפויטית משמעותית.

הטיפול שנעשה באוירה של משחק ומוגנות מאפשר לילד להיעזר ולפרוק בצורה בטוחה ולא מאיימת.

כמו כן הכלב יכול להוות מקום להשלכה של רגשותיו ומצוקותיו של הילד,  מה שמקנה לו את האפשרות לדבר על הקשיים שהוא חווה בצורה מקלה .

יצירת מערכת יחסים גומלת עם הכלב והעמקת הקשר בניהם יהוו חוויה מתקנת ומשקמת.

ככל הילד יכיר יותר את הכלב, התהליך שיעבור הילד עם הכלב יחזיר לו את תחושת המסוגלות בניגוד לחוסר האונים הנרכש שנוצר בעקבות חוויות מרובות של היעדר שליטה בהן לא הייתה לילד יכולת לשנות מצב מאיים שחווה בזמן הפגיעה.

הטיפול יעצים את תחושת הביטחון ויוכל לבנות בהדרגה תחושת אמון בו עצמו ובסובבים אותו .

כמהלך הטיפול הילד חווה את עצמו כמטפל, בניגוד לחוויה שלו כקרבן – הוא מכתיב את הקצב ואת  מידת הקרבה בה הוא מעוניין. ההרגשה של השליטה בסיטואציה מחזקת אותו ומסייעת להפחתת  החרדה.

המפגש עם הכלב, הטיפול בו , המגע בין הילד לכלב בהנחיית הכלבן הטיפולי מסייע ליצר קרקוע והתייחסות ל"כאן ועכשיו" ולשנות את דפוסי הניתוק שנובעים מחוויות העבר.


מאת: איצה דב  – 052-6856060

כלבנית טיפולית ומאלפת כלבים מוסמכת.

בוגרת מרכז אופק.

כלבנות טיפולית אופק

כלבנות טיפולית בעבודה עם תלמידים על הרצף האוטיסטי

הכלבים כבר מכירים היטב את המקום וכשאנחנו מגיעים הם מושכים לשער הכניסה,

שם מחכים לנו כמה נערים ונערות.

זה זמן ההפסקה, השומר פותח את השער והילדים עוטפים אותנו מכל הכיוונים,

מנסים ללטף, לחבק את הכלבים ולקחת ממני את הרצועות.

אנשי הצוות צריכים להתערב כדי שנוכל להתקדם לתוך החצר.

א' מחכה לנו ליד השער, מעדכן אותי מה התאריך העברי,

באיזה חלק של החודש אנחנו נמצאים ואילו חגים ומועדים מתקרבים אלינו….

בסוף היום הוא ייפרד מאיתנו בברכה תואמת ללוח השנה כמו "שיהיה לכם יום המשפחה שמח", או במקרים של מועדים פחות שמחים: "שיהיה לכם 9 באב עצוב".

י', שבתחילת השנה פחד מהכלבים ולא הסכים להתקרב אליהם, מחכה לנו בקוצר רוח.

מיד כשאנחנו נכנסים הוא מתנפל על איזי, אוחז בידיו את שני צידי פניה ומנסה לקבל ממנה נשיקות.

אני צריכה לשמור שהוא לא יכאיב לה, לשקף לו את החוויה שלה, ללמד אותו באיזו דרך להזמין אותה להתקרב אליו.

כשהוא מצליח להתאפק ולהיות קשוב אליה היא מיד מתקרבת ומרעיפה עליו ערמה של ליקוקים.

יש לנו הסכם, בהפסקות הקדימות היא לחבר'ה שלא שייכים לכיתות איתן אנו עובדים והם מקבלים את ההזדמנות להיות עם הכלבים, לעשות להם סיבוב בחצר, לשחק קצת בכדור או להביא להם מים.

ס' הוא אחד מהילדים האלו.

הוא מאד אוהב את ג'אווה, מדבר עליו ואליו, משתף אותו בכל מיני סיפורים ומצמיד לו שמות של דמויות ממשחקי מחשב.

הוא מוריד ממנו את הרצועה, לוקח כדור ועובד איתו באופן עצמאי על כל מיני פקודות וטריקים.

ג'אווה, כיאה ללברדור טיפוסי, מוכן לעשות הכל בשביל כדור ולמרות שס' לא למד אף פעם לעבוד עם הכלבים – הוא מצליח לקבל ממנו הקשבה ושיתוף פעולה מלאים.

ג', בחור גדול פיזית, מתעקש לקחת את הכלבים לסיבוב ברצועה.

כבר קרה שזה לא התאים והוא סירב לקבל את ההסבר והוציא בכוח את הרצועה מהיד שלי.

באותו רגע התרתי את הרצועה מהקולר והוא נותר מופתע, אוחז ברצועה נטולת כלב…

ש', גם הוא בחור גדול מאד, מבקש רשות ללטף את איזי ועושה את זה בעדינות מפתיעה ומרגשת.

באחת הפעמים הוא שאל אם אני יודעת שלכלבים יש נשמה לבנה, ולמרות שהוא לא הוסיף הסבר זה נשמע לי מדוייק מאד.

בצלצול אנחנו נכנסים יחד עם התלמידים ועוברים בין 3 כיתות שונות.

כולם בגילאי ההתבגרות, רובם בנים.

היכולות התקשורתיות והקוגניטיביות שונות, התיפקודים בינוניים ונמוכים,

חלקם אפילו נמוכים מאד עד כדי חוסר שליטה בצרכים וחוסר מודעות כמעט מוחלט לסביבה.

העבודה היא קבוצתית אבל מותאמת באופן פרטני לכל אחד מהם על פי צרכיו, מטרותיו ויכולותיו.

עם אחד נשים דגש על ראיית האחר והתחשבות בו,

עם השני על מודעות עצמית וגבולות גוף.

אל השלישי ננסה רק להגיע ולגרום לו לצאת לרגע מתוך הבועה העוטפת אותו,

ועם הרביעי נתרכז בעבודה על איפוק, דחיית סיפוקים ושליטה עצמית.

יש כאלה שאיתם נעבוד על פקודות וטריקים והם יצליחו להפנים ולזכור את הסימנים והפקודות הוורבליות, ויש כאלה שהצלחה תהיה אם הרימו לרגע את הראש, יצרו קשר עין או הושיטו יד לגעת בג'אווה ואיזי.

יש מי שאוהב את הכלבים ומחפש את המגע והתקשורת עמם ויש מי שמסרב להתקרב.

בתוך המפגש נכלול פעילויות קבוצתיות כדי לפתח את המודעות לסביבה ואת ההתייחסות זה לזה.

נשלב משחקים פיזיים כדי לעבוד על מוטוריקה, קואורדינציה ותיכנון תנועה.

נשים לב ליחס פעולה-תגובה כדי להבין הקשרים.

נבריש, נלטף ונאכיל את הכלבים כדי לפתח את וויסות המגע, את הראייה והרגישות לאחר.

נחשוף לצעצועים ואביזרים במרקמים, בגדלים ובמשקלים שונים כדי לשפר את הוויסות החושי.

נתייחס למצבם הרגשי ונעשה שיקופים והשלכות מהכלבים ועליהם על מנת לפתח את

מנעד הרגשות ואת יכולת ההבעה שלהם.

הם יחוו הצלחה ותחושת מסוגלות ולצידן יתמודדו גם עם תסכולים ואכזבות.

לעיתים יהיו סיפוקים מיידיים ולעיתים התקדמות הדרגתית שתבנה בסבלנות והתמדה.

ותמיד הכלבים יהיו במרכז העשייה, שותפים בדרך זו או אחרת בכל הפעילויות.

הם הגורם, הם המניע, הם המראה האותנטית, הישירה והכנה ביותר,

והם הדרך שלנו להגיע אליהם ולגעת בנפשם ובליבם.


מאת: ענת אלון  – 050-3910041

כלבנית טיפולית ומאלפת כלבים מוסמכת.

מרצה בקורסי כלבנות טיפולית במרכז אופק.

 

כלב טיפולי מרכז אופק

הכלב הטיפולי שלי – ואני

 

הרי הכל בסוף מסתכם בדבר אחד –

הכלב הטיפולי שלי.

הכלב שאני צריכה לבחור מתוך שגר שלם, להכשיר אותו להיות הכלב הטיפולי הכי טוב שיכול להיות.

האם אני אבחר גור מתאים? האם הוא יהיה ייצרי מספיק?

חברותי מספיק? האם אני מספיק טובה כדי להכשיר אותו..?

הלחץ בשלב בחירת הגור היה עצום,

איזה גזע? זכר/ נקבה?

איזה גור אני מחפשת –הכי ייצרי? הכי חברותי?

בעל הביטחון עצמי הכי גבוהה?

החלטתי בסופו של דבר ללכת על בורדר קולי, זכר.

מצאתי המלטה שמתאימה בתאריכים, פגשתי את ההורים וידעתי שזאת ההמלטה המתאימה.

אז למה בורדר?

הם מתאימים לעבודה עם מספר רב של אוכלוסיות, אתלטיים ואוהבים אתגרים.
ובסופו של יום כשעצמתי עיניים ודמיינתי את עצמי בעוד שנה, ראיתי בורדר קולי לצידי..

אחרי ציפייה של חודשים, הגיע הרגע שלו חיכנו- יום בחירת הגורים.

הייתה בחירה 2 מתוך 4 זכרים, ושם הוא היה, גורון פצפון, לא עזב את הצעצוע חבל לשנייה.

עברנו גור גור למבחן גורים, בדקנו כמה הגורים חברותיים, אמיצים, יצריים,

הזכר הראשון נבחר ואז הגיע תורי..
עמדתי שם, הסתכלתי על 3 הזכרים שנותרו, התלבטות קשה הם כולם היו מדהימים,

אבל מי מהם יהיה ה-אחד שלי.

ואז לרגע, אחד הגורים נעצר והסתכל עלי לשבריר שנייה וחזר לצעצוע ואז ידעתי שהוא שלי, צ'ארלי שלי.

אחרי שבוע צ'ארלי הגיע אלי לראשונה,

גוש פרווה קטן שעכשיו תלוי בי לכל דבר, ובאותו יום המסע שלנו התחיל.

הימים הראשונים לא היו קלים, לילות ללא שינה, בכי, קקי ופיפי אבל אחרי שבוע זה
מרגיש כאילו החיים שלנו תמיד נראו ככה ומי בכלל זוכר מה היה לפני…

התחלנו שיעורים עם ענת שושני, ראש תחום הכלבנות הטיפולית במרכז אופק, הדרישה הייתה גבוהה, לעבוד על ייצר, ללמד להחזיר כדור..

אויי כמה  תסכול חווינו.. הוא לא מקשיב לי..

המחשבות של האם אני טובה מספיק ממשיכות להדהד..

אבל ענת תמיד שם, מזכירה לנו לא לוותר ועוזרת.

היינו קבוצה מאוד מלוכדת, קבוצת תמיכה, נכנסים לבור התסכול –

ויוצאים ממנו חזקים יותר – ביחד עזרנו להרים זה את זה חזרה.

 

הימים עברו ואני וצ'ארלי למדנו להכיר את החוזקות והחולשות אחד של השנייה,
וביחד מצאנו את הדרך לעבוד יחד ולהשתפר.

סיימנו את ההכשרה ועברנו בהצלחה את המבחן הסיום המעשי,

היום אנחנו בשטח, צוברים נסיון כמה שניתן

ועובדים עם מגוון אוכלוסיות ילדים וקשישים גם יחד.

בכל מפגש שאנחנו מעבירים אני נדהמת מחדש מהכוח שיש לכלבים-

איך בזכות צ'ארלי, הכלב הטיפולי, אדם פגוע נפש בעל חרדה חברתית גבוהה מצליח להזדקף,

לצאת מהמקום הבטוח שלו, ולהגיד בקול "צ'ארלי אלי!"

נכון, הוא לא צעק, וצ'ארלי כנראה גם לא שמע אותו, אבל מבט אחד ביני לבינו וצ'ארלי ידע בדיוק מה עליו לעשות..

 

אני חושבת שלמדתי על עצמי בתהליך הזה יותר ממה שלמדתי כל חיי,

הכלבים הם השיקוף הכי כן ואמיתי שיכול להיות, להם אי אפשר לשקר..

למדתי לעשות הכל בכיף ובלי תסכול- כי כשאני מתוסכלת כך גם צ'ארלי,
למדתי להעריך את הדברים הקטנים, את ההצלחות הקטנות שאנחנו חווים ומשם מגיעים למטרה.

אז האם אני טובה מספיק? כן. אני טובה מספיק ואף יותר.

כשרוצים משהו, צריך לעבוד קשה ולא לוותר. אני זכיתי בכלב מדהים,

שכל מה שהוא רוצה זה שילטפו אותו, ומהגור הקטן שלא הסכים להחזיר לי כלום

הוא הפך לבורדר שיעשה הכל בשביל כדור!

העבודה הקשה השתלמה והיום צ'ארלי הוא הכלב הטיפולי הכי טוב שיכלתי לבקש!
המסע שלנו לא נגמר, יש לנו עוד הרבה על מה לעבוד ולשפר, להמשיך ללמוד,

אבל היום אני כבר יודעת שנוכל לעשות הכל אם רק נרצה,

הרי הכל בסוף מסתכם בדבר אחד- הכלב הטיפולי שלי ואני.

 

מאת: אריאל שפיר, מאלפת כלבים ומדריכת כלבנות טיפולית.