אתיקה ביחסי אדם-חיה
ככלבנים, אנחנו חושבים הרבה על המשמעות של שיטות האילוף והעבודה שלנו מול כלבים –
האם אנחנו משתמשים בכלים הנכונים? מהי השיטה הנעימה ביותר ללמד כלב לבצע פעולה?
מהו המקום שלי בקשר בין כלב שירות לבין הנוהג שלו?
ככלבני עבודה, מתפקידנו להכין כלב לעבודה עבור אדם, ולהכין אדם לנהוג כלב בצורה הנכונה,
המדויקת וההומאנית ביותר עבור אותו אדם ואותו הכלב.
לעיתים, אנחנו עוסקים באתיקה ברמה הפרקטית-פרטנית, אך שוכחים להסתכל על התמונה הגדולה – ההקשר החברתי.
לטעמי, חשוב לזכור שאנחנו ככלבנים שמאמנים ומפעילים כלבי עבודה, לא עובדים בריק.
ישנו הקשר והשלכות תרבותיות וחברתיות לפעילויות שאנחנו מעבירים לאחרים, וחשיבות למסרים שאנחנו מעבירים הלאה לגבי הקשר בין אדם לכלב, כבוד הדדי במערכת היחסים הייחודית הזו, וייצוגיות של שיטות הנהיגה שאנחנו מלמדים אחרים – החל מלקוחות ועד למטופלים, החל מבאילופים בסיסיים ועד למערכים חוויתיים בשילוב כלבים.
כאשר כלב עובד לצידנו מול אנשים נוספים, ההתנהלות מולו כפופה לשיקול דעתנו והחלטות שאנחנו עושים עבורו.
לכן, ראוי שנשאל את עצמנו מהו המסר שאנחנו מנסים להעביר בפעילות עם הכלב?
השאלה הזו רלוונטית לכל מישורי הפעילות – החל מהיחס כלפי הכלב ושמירת האוטונומיה שלו, דרך ייצוג עולם הערכים שלי בתור כלבנית, ועד להשלכות התפיסתיות וההתנהגותיות של האדם שעומד מולי ועל החברה בה הוא חי.
במשולש כלבן – כלב – לקוח/מטופל, חשוב ששלוש צלעות המשולש יוותרו מאוזנות ובעלות משקל שווה.
לכן, ראוי שניתן לכלב את הכבוד אותו אנחנו נותנים לבן האדם. בתוך המשולש הזה, חשוב לשמור על ערכי יסוד, ובהם, אוטונומיה ובחירה האם להשתתף בפעילות ובאיזה תנאים, שימוש בחומרים ואביזרים שאינם יכולים לייצר נזק ושימור הזכות הפרט על שלמות הגוף והנפש. הפרה של כל אחד מהתנאים האלה, תוביל ללימוד ערכים פסולים, אשר עשויים להוביל למעשים ועמדות חמורות כלפי אנשים ובעלי חיים בכל רבדי החיים.
המשמעות של המסרים שאנחנו מעבירים, והדרך בה אנחנו בוחרים לייצג ערכים, גם היא רלוונטית לתפיסה החברתית שלנו כלפי הכלבים העובדים וכלפי הזולת.
ראוי שפעילות תהיה לא רק חוויתית, אלא גם תעביר את המסר הנכון.
ישנן דרכים רבות להעביר מסרים, ולא כל הדרכים מקדמות את המסר בפועל –
לדוגמה, לקיחת היבט תרבותי סטריאוטיפי על מנת לייצג קבוצת אנשים מוחלשת, לרוב תורמת לקידום אותו היבט סטריאוטיפי, והחרפה של היחס כלפי אותה קבוצה שאמורה להיות מיוצגת.
דוגמה טובה לכך היא תופעת הפינקוושינג (Pinkwashing), אשר נכנסה למודעות בשנים האחרונות בעזרת הרשתות החברתיות. התופעה מתארת מצב בו חברות מסחריות משתמשות באלמנטים תרבותיים השייכים לקהילה הגאה – לדוגמת דגל הגאווה – כדי לקדם את מעמדן, להציג מצג שווא של נאורות ומצפון חברתי, ולשפר את מכירות החברה על ידי שיווק של מוצרים "ייחודיים", ללא מתן תרומה לקהילה עצמה בשאר ימי השנה או בכלל.
כאשר אנחנו מעוניינים לסייע לאוכלוסייה מוחלשת או להעביר מסר, ראוי שנפנה לאותה אוכלוסייה או למי שאמור להיות מיוצג ע"י אותו המסר, ונשאל כיצד ראוי לייצג. כאשר אנחנו מכניסים כלב לעבודה, ראוי שנחשוב על טובת הכלב ועל המסר אותו אנחנו מתכננים להעביר בסיוע הכלב, ועל איך הכלב יכול להרוויח מהסיטואציה ולא לשמש כאובייקט בלבד.
דנה וילקר,
חוקרת קוגניטיבית של בעלי חיים באוניברסיטת חיפה, הלומדת במסלול לתואר שני בנוירופסיכולוגיה קוגניטיבית.
המחקר שלה מתמקד בקשרי אדם-חיה.
דנה היא מאמנת כלבי שירות מוסמכת וחברה בארגון IACP, וכן בארגון PPG למאמנים הומאניים לבעלי חיים.
בעלת רקע אקדמי במדעי בעלי החיים מהאוניברסיטה העברית.
פועלת בשיקום, הצלה, איקלום ואימון של בעלי חיים.
דוברת לשעבר של ארגון הרופאים הווטרינריים לחיות בית בישראל.
